הרב אברהם סילברט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:04, 4 בינואר 2016 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם סילברט
Saba.jpg
תאריך לידה כ"ז בכסלו תרצ"ד
תאריך פטירה כ"ט בחשוון תשמ"א
מקום פעילות באר שבע
השתייכות הציונות הדתית
תפקידים נוספים ראש ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע, ר"מ בישיבת ימית, ר"מ ומנהל תיכון בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה
רבותיו הרב יעקב קמינצקי, הרב אברהם קלמנוביץ'

הרב אברהם סילברט היה מייסד וראש ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע.

תולדות חייו[עריכה]

תחילת דרכו[עריכה]

נולד בניו יורק שבארה"ב בכ"ז בכסלו תרצ"ד לאביו ר' נחמיה ואמו הניה, שהגיעו מרוסיה שלוש עשרה שנה קודם לכן. המשפחה סבלה מעוני רב, ובעקבות כך עברה לוושינגטון בהיותו ילד. באותה עת, לא היה חינוך דתי מסודר בוושינגטון, והוא למד בבית ספר ממלכתי. בגיל 9, נשלח על ידי רב הקהילה בוושינגטון לניו יוררק ללמוד בישיבת תורה ודעת של הרב יעקב קמינצקי. היה נחשב בישיבה לילד מוכשר בכל בתחומים, ובמיוחד במקצועות הקודש. בתקופת לימודו בתיכון, התחבר לתנועת בני עקיבא, וקשריו עם התנועה נעשו חזקים והדוקים. בגיל 15 כבר הנהיג סניף של התנועה. שנים ארוכות היה ממרכזי "המושבה" במחנות הקיץ של התנועה. לאחר גמר התיכון, עבר ללמוד בישיבת מיר, שם שקד על תלמודו עם החברותא הרב מאיר כהנא, שנעשה מאז לידיד נפשו. שניהם אף קיבלו סמיכה לרבנות מראש הישיבה, הרב אברהם קלמנוביץ', שהעיד עליהם כי הם מגדולי תלמידי הישיבה[1]. בערבים למד גיאולוגיה באוניברסיטה.במשך כל הזמן הזה, המשיך להיות פעיל בבני עקיבא, ופעל רבות להרמת הרמה הדתית בתנועה. בתקופה זו, הכיר את הרב חיים דרוקמן, שהיה בשליחות בבני עקיבא בארה"ב, וכן את הרב אליעזר ולדמן, ואף עמם שמר על קשרי חברות עמוקים. בשנת תשט"ו נשא את שושנה בת הרב דוד טלנסקי, אותה הכיר בבני עקיבא. לאחר החתונה, עברו לוושינגטון, שם ייסד סניף ראשון של בני עקיבא בעיר, ולימד בתיכון הדתי שנפתח באותו הזמן.

עלייתו ארצה[עריכה]

מיד לאחר החתונה, בני הזוג חפצו לעלות לארץ, והרב סילברט פנה במכתב לרב משה צבי נריה שברצונו לעלות לארץ וללמד באחת מישיבות בני עקיבא. הרב נריה ענה לו במכתב: "בא, ויחד נבנה את ארצנו". בסוף שנת תשט"ו עלו בני הזוג לארץ, והתיישבו בכפר הרא"ה, שם החל הרב סיבלרט לכהן כר"מ בישיבת בני עקיבא. קשריו עם ראשי הישיבה, הרב נריה והרב אברהם צוקרמן, נשארו אמיצים וחזקים עד לפטירתו. בהמשך, התמנה גם לרכז התיכון בישיבה, לצד תפקידו כר"מ. הוא נמנה על מייסדי שכונת "בית חזון" בכפר.

הנהגת ישיבת אהל שלמה[עריכה]

בשנת תשכ"ג עבר בשליחות הרב נריה לבאר שבע, שם ייסד למעשה את ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בשכונה ד' בעיר. הוא גייס לשם כך את הנדן סר אייזיק וולספון, שעד היום הישיבה נושאת את שמו. הישיבה פרחה ועלתה במהירות רבה. הוא הדגיש, מלבד הצד החינוכי והלימודי גם את הצד האסטתי בישיבה, ודאג ליופיה ולנקיונה. גם מבחינה לימודית שגשגה הישיבה, והיא אף זכתה בפרס החינוך הארצי. נחשב למחנך דגול והיה נערץ מאד על ידי אלפי תלמידיו בתקופה זו.

לצד פועלו החינוכי, פעל רבות למען קליטת עליה בבאר שבע, בעיקר בקרב יהודי ברית המועצות וארצות הברית. בנסיעותיו לארה"ב שכנע יהודים דתיים רבים לעלות ולהתגורר בבאר שבע, למען חינוך ילדיהם.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, היה בין היוזמים והפעילים בהקמת ישיבת ימית בעיר ימית שבסיני, וכיהן בה כר"מ שלא מן מנין על פי בקשת הרב אברהם צוקרמן, על מנת שיוכל להשתתף בישיבות הר"מים ולהשפיע מיכולותיו החינוכיות.

ייסד את האולפנה לבנות בעיר ערד ועמד בראשה. לאחר פטירתו נושאת האולפנא את שמו- "נאות אברהם".

בין אלפי תלמידיו נמנים הרב אהרן מורה, ר"מ בישיבת הכותל והרב ציון לוז, דיין בבית הדין בבאר שבע.

בשנת תש"מ התגלתה בגופו מחלת הסרטן, ממנה נפטר בגיל 47 בשבת פרשת תולדות, כ"ט בחשוון תשמ"א. הוא נקבר בחלקת הרבנים בבית העלמין הישן בעיר.

משפחתו[עריכה]

לרב סילברט ולרעייתו שושנה נולדו שש בנות. רוב חתניו מכהנים בתפקידים תורניים ברחבי הארץ, ביניהם:

  • הרב משה ביגל- רב הישוב מיתר ומרבני צהר.
  • הרב עמיאל נאומבורג- ר"מ בישיבת נצר מטעי באריאל.
  • הרב אורי אומן- ראש כולל בירוחם.
  • הרב עמנואל נשר - מראשי הקהילה החרדית באופקים.

על גיסיו נמנה הרב יעקב בוברובסקי, ראש ישיבת חפץ חיים בבולטימור, בעל "חידושי רבי יעקב מקמניץ".


תקופת חייו של הרב אברהם סילברט על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת[עריכה]

  • דוד רוטלוי, הרב אברהם סילברט זצ"ל- במלאות שנה לפטירתו, בהוצאת ישיבת בני עקיבא אהל שלמה והמשפחה, באר שבע, חשוון תשמ"ב.
  • יצחק שתיל, 77 באר שבע- שבעים ושבעה אישים בבאר שבע.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מקור: הרב מאיר כהנא חייו ומשנתו מאת ליבי כהנא, עמ' 25