נשמה

נשמה היא מה שה' נפח בגופו של אדם הראשון אחרי יצירתו מהאדמה. כך נאמר בחומש בראשית.

במכתב מאליהו מבאר: באדם יש נר"ן: נשמה רוח נפש. נשמה היא חלק א-לוה ממעל, "ויפח באפיו וגו' מאן דנפח מתוכיה נפח" (זהר), פירוש הקדושה הנשפעת על האדם מלעילא. הרוח - המשכיל והמדבר "ויהי האדם לנפש חיה", תרגום לרוח ממללא. רוח היא גם האנכי השוקל והבוחר. נפש היא החיונית, הדבקה בגוף ובחומריות. הנשמה היא משכן היצר הטוב, והנפש משכן היצר הרע. אנוכיות האדם ובחירתו הן ברוח, ובחירתו היא אם להדבק אל הנשמה ומשימותיה הנעלות, או להידבק אל הנפש ולהיגרר לתאוותיה ופיתוייה. ותכלית הנפש להיות כלי לגילוי, כי היא הנותנת אפשרות לאדם להפעיל בחירתו. (שם עמוד שפה)