הרב אליהו דסלר

הרב אליהו אליעזר דסלר היה מגדולי המשגיחים ובעלי המוסר בדורות האחרונים. כיהן כמשגיח בישיבת פוניבז'.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בהומל שברוסיה בשנת תרנ"א לר' ראובן דב דסלר, מגדולי תלמידיו של רבי שמחה זיסל זיו- "הסבא מקלם" וממנהלי התלמוד תורה של הסבא מקלם. אמו היתה בתו של ר' אליהו אליעזר גרודזינסקי, חותנו של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי וחתנו של רבי ישראל סלנטר. משפחתו היתה ידועה בעשרה ובנדיבותה.

כבר בילדותו ניכרו בו סימני גאונות. דודו ר' חיים עוזר התבטא עליו כי הוא "ילד מוזר", כלומר, ילד פלא. בגיל שתים עשרה נשלח ללמוד בתלמוד תורה המפורסם לנערים בקלם. בקלם למד במשך שמונה עשרה שנה. בתקופה זו למד בשקידה עצומה, עד שהיה משחק בין ילדי העיר מי יצליח להפריע לו. בקלם היה סועד אצל קרובת משפחתו, שהיתה מגישה לו דייסה ללא שום טעם, כדי לחנכו להסתפקות במועט. רבו באותה תקופה היה רבי צבי הירש ברוידא. כמו כן למד מבי נחום זאב זיו, בנו של "הסבא", וינק רבות מתורתו ושיטתו החינוכית-מוסרית של ר' שמחה זיסל. בשנת תרע"ד, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, נכבשה קלם בידי הגרמנים, והוא עבר ללמוד בישיבה שהוקמה בהומל לפליטי ישיבות ליטא אותה ניהל אביו. בשנת תרע"ח, כשהחלו הקומוניסטים לפעול בהומל, חזר לקלם. בשנת תרע"ט נשא את בלומה, בתו של רבו רבי נחום זאב זיו. בעקבות התגברות הקומוניסטים התרוששה משפחתו. ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי משרת רבנות בוילנא, אולם הוא סרבץ משפתחו ניסתה להמשיך את עסקיה בעיר ריגה, אלם גם שם לא צלחו. הוא החל לנדוד, והגיע אף לאמריקה. בשנת תרפ,ז נסע לאנגליה, וקיבל משרת רבנות בבית כנסת בלונדון. כעבור כמה שנים, מונה לרב בבית כנסת גדול יותר. כמו כן, ניהל מוסד ללימודי ערב תורניים לילדים לאחר הלימודים בבית הספר הממשלתי. אמנם, הוא לא אהב את המשרה הזו כל כך, ולא האמין כי המוסד הזה מועיל באמת לאותם תלמידים. הוא העביר שיעורים פרטיים לילדים מוכשרים אותם בחר בקפידה מתוך כל ילדי המוסד. בזמן השואה, נשארו אשתו ובתו בליטא, והוא חשב כי הם נספו, אולם התברר לו כי הם נמלטו לאוסטרליה ולאמריקה.

בשנת תש"א קיבל הצעה מ ר' דוד דוד דרייאן, שוחט ובודק בקהילת גיטסהד שעל יד ניוקסל שבצפון אנגליה, להקים כולל אברכים בקהילתם, והוא נענהה להצעה ובא לייסד כולל בגיטסהד. כך, למעשה, היה צריך לעסוק בשלושה תפקידים עמוסים: ניהול ענייני הכולל בגשמיות וברוחניות, מסירת שיחות מוסר בכולל ולמידה עם תלמידיו הקודמים מלונדון, וכן לתלמידים חדשים מלונדון וממנצ'סטר, חלקם בשכר וחלקם בהתנדבות. עבודתו בכולל היתה בהתנדבות, וכל פרנסתו ופרנסת אשתו ובתו היו מכספי התלמידים שלימד. היוזמתו קמו לכולל עוד מוסדות- בית מדרש למורות ומכינה לישיבה, ישיבה בסונדרלנד, פנימיה במנצ'סטר, בית "תורה ומלאכה" בלונדון", ועוד.

עבודתו זו הקשתה עליו מאד, ובשהת תש"ח, כשהציע לו הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק לבוא לכהן כמשגיח רוחני בישיבה, נענה להצעה, עלה לארץ ישראל והתגורר בבני ברק. הוא עסק בכל זמנו בעיסוקו כמשגיח. שלוש פעמים בשבוע העביר שיחת מוסר בישיבה. הרבה זמן ישב להכנת שיחות אלו (לעיתים ישב אף יותר מיממה להכנת שיחה אחת), ובהן חידש הרבה יסודות מוסריים חשובים וגדולים.

בשנת תשי"א נפטרה הרבנית, והוא השקיע עוד יותר מזמנו למען עבודתו הרוחנית.

היה נוסע לפעמים להעביר שיחות לפני קהל גדול ב"בית המוסר" בירושלים.

בשנת תשי"ג חלה ברגליו, והרופאים קבעו כי הבעיה היא במחזור הדם. אולם, לתלמידיו לא סיפר דבר כי לא רצה להדאיגם, ולמרות כאביו המשיך להעביר שיעורים בישיבה. כשבוע לפני פטירתו נפל למשכב, אולם המשיך לקבל תלמידים ולשוחח עמהם במטתו.

בכ"ה בטבת תשי"ד, הגיע רופא, שהוזמן מראש לביתו, כדי לקבוע סופית מהי מחלתו. בנוכחות הרופא, לקה בהתקף לב ונפטר. בשעת הפטירה נכחו: ראש הישיבה הרב דוד פוברסקי, הרב שמעון דנציגר, בן דודו הרב שמחה זיסל דסלר ומשמשו הרב שלום אולמן.

ספרו[עריכה]

תורותיו המוסריות נקבצו לסדרת הספרים מכתב מאליהו הכוללת את מאמריו וכמה קונטרסים: קונטרס החסד, קונטרס הבחירה ועוד. ספרים אלו דנים בסוגיות המוסריות בצורה מעמיקה ומיוחדת, והתקבלו בחביבות בכל זרמי הציבור הדתי והחרדי בישראל.

משפחתו[עריכה]

• בנו, הרב נחום זאב דסלר, מנהל בית החינוך החרדי בקליבלנד שע"י ישיבת טלז.
• חתנו, הרב אליהו יהושע גולדצלר, חבר ביהמ"ד העליון "ספרינג וואלי" ניו יורק.

מתורתו[עריכה]

מקורות השקפתו[עריכה]

את יסודות השקפתו קיבל מ"הסבא מקלם"- רבי שמחה זיסל זיו. היה לו (בירושה מאביו) את כתב היד היחידי בעולם ובו כל כתביו של ר' ש"ז, והוא השתמש גם בו.

בדרך ביאור והבנת אגדות חז"ל התבסס בעיקר על תורת המהר"ל מפראג, שאת כתביו העריך מאד וכינה אותם: "המפתח לאגדות חז"ל".

גם מן הקבלה ינק הרבה, ובזה המשיך מעט את שיטת קלם ואת דרכו של רבי חיים מוולוז'ין. הוא היה משתמש ברעיונות קבליים לשם הסתכלות על העולם שלנו, כפי שכתב: "הקבלה מגלה לנו איך מביטים על עולמנו מפאת העולם העליון. לשם מה נתגלו לנו גילויים נשגבים אלו? אלא שתפקידנו הוא להוריד מבט זה אל תוך עולמנו אנו, ולהשתדל לראות את עצמנו מנקודת ראות זו. אז נוכל להסיק מסקנות חשובות למעשה". לצורך זה השתמש הרבה בזוהר, בכתבי הגר"א, בכתבי החסידות ועוד.

לקריאה נוספת[עריכה]

• הקדמה לספר "מכתב מאליהו".