כיסוי ראש

חבישת כיפה.

במסכת שבת (קנו, ב) מובא, כי כיסוי הראש משרה יראת שמים ומונע את האדם מלחטוא.

במסכת קידושין (לא, א) מובא, שרב הונא בריה דרב יהושע הלך ב"כיסוי ראש". הוא נימק זאת באומרו: "שכינה למעלה מראשי".

ברמב"ם (הלכות דעות פ"ה, ה"ו) מובא: "צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן... ולא יגלו ראשן". חובת כיסוי הראש מובאת ברמב"ם גם בהלכות תפילה (פ"ה, ה"ה): "ולא יעמוד בתפילה... ולא בראש מגולה".

מן המקורות שציינו עולה, כי חובת כיסוי הראש הינה לתלמידי חכמים בלבד, או לכל אדם בשעת התפילה בלבד, אך בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ב סעיף ו) מובאת הלכה זו כחובה לכל אדם ובלי הגבלה לתפילה בדווקא: "ולא ילך ד' אמות בגילוי ראש". גם הט"ז (סימן ח סק"ה) כותב שכיום קיים איסור ללכת בגילוי ראש עקב ציווי התורה: "ובחוקותיהם לא תלכו".

כיום, אדם החובש כיפה מעיד על עצמו שהוא משתייך לאותם אנשים המקיימים את מצוות התורה, בעוד שאדם המתהלך בגילוי ראש מסתווג לאותם אנשים שאין להם כל קשר לקיום מצוות התורה.