פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד לז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:40, 20 במרץ 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד לז

סעיף לז - דינים שונים

⦿ אסופי כשיש גויה במדינה

רמב"ם והטור: אם מוצאים את האסופי במדינה שיש בה שפחה או גויה שראויה להוליד, הוא ספק גוי או עבד (למרות שהיא אחת בלבד, עשו מעלה ביוחסין שלא הולכים אחרי הרוב - מגיד משנה). אם הוא נושא גיורת בלי להתגייר בעצמו היא ספק אשת איש, והבא עליה פטור כי לא הורגים מספק (כי אם לעניין יוחסין לא הולכים אחרי הרוב, ק"ו שלא הורגים עפ"י הרוב - מגיד משנה. הראב"ד חולק על הרמב"ם, וסובר שהולכים אחרי הרוב והורגים את הבא על אשתו).

☜ כך פסק השו"ע. [

⦿ שתוקי שעבר והתחתן עם יהודיה

רמב"ם: שתוקי שעבר והתחתן עם אשה שיכולה להיות ערווה לו היא ספק אשת איש בלבד, כי קידושין לא תופסים בעריות. כל אשה שאבא שלה או אח שלה היו קיימים בשעה שאמו של השתוקי התעברה יכולה להיות ערווה לו, וכן אם היא התגרשה או התאלמנה היא ספק ערווה, שמא היא אשת אביו או אשת אחי אביו.

☜ כך פסק השו"ע.

⤶ האם מדובר דווקא כשהתחתן באיסור?

ח"מ: אפילו אם אמו אמרה שנבעלה לכשר כך שמותר לו להינשא, חוששים לו מכל אשה שיכולה להיות ערווה עליו.

ב"ש וערוך השולחן: רק אם עבר על דברי חכמים ונישא יש לחוש, אך אם התירוהו לבוא בקהל, הוא כישראל כשר.


⦿ לקבל מינים ששבים בתשובה

רב נטרונאי גאון (בב"י): מינים שפרשו מדרכי ישראל, הם פרוצים בעריות ואינם מקדשים ומגרשים את נשותיהם כדין תורה - בניהם ממזרים, ואי אפשר לקבל אותם לקהל ישראל כי הם מרבים ממזרים. את האבות שפרשו בעצמם ניתן לקבל חזרה, אחרי שמדקדקים לבדוק שהם עצמם כשרים.


⦿ לקבל קראים או אנוסים

רבינו שמשון (בב"י): אסור להתחתן עם הקראים, כי הם לא מתגרשים כהלכה וממילא בניהם ממזרים.

דרכי משה: האנוסים שחוזרים לדת ישראל אינם כמו הקראים, ומותר לקבל אותם. הקראים מתחתנים כראוי אלא שאינם מתגרשים כדין תורה, והאנוסים גם לא מתחתנים לפי דין התורה. גם אם הם התחתנו עם גויים או עבדים, קיי"ל שגוי ועבד שבא על בת ישראל הילד כשר. כשמתחתנים בתוכם, ודאי שנזהרים מלהתחתן עם קרובות שלהם, שהרי אפילו גויים מקפידים על כך. לכן אין סיבה שאנוסים יהיו ממזרים, והם מותרים בקהל.

רמ"א: אסור להתחתן עם הקראים כי כולם ספק ממזרים. מותר להתחתן עם אנוסים שחוזרים לדת ישראל.