אין חכמה לאשה אלא בפלך
|
|
אין חכמה לאשה אלא בפלך הוא משפט מענה מפורסם של רבי אליעזר לאשה חכמה אחת, בסדרת מעשים המובאים בגמרא על רבי אליעזר שדחה כמה וכמה שאלות שלא רצה לענות עליהן. המעשים מובאים בתלמוד בבלי מסכת יומא דף סו, ב: "שאלו את רבי אליעזר:
'פלוני מהו לעולם הבא? אמר להם לא שאלתוני אלא על פלוני?!' 'מהו להציל רועה כבשה מן הארי? אמר להם לא שאלתוני אלא על הכבשה?!' 'מהו להציל הרועה מן הארי? אמר להם לא שאלתוני אלא על הרועה?!' 'ממזר מה הוא לירש? מהו ליבם? מהו לסוד את ביתו? מהו לסוד את קברו?' לא מפני שהפליגן בדברים, אלא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם!
שאלה אשה חכמה את רבי אליעזר: 'מאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה?' אמר לה: 'אין חכמה לאשה אלא בפלך וכן הוא אומר וכל אשה חכמת לב בידיה טוו".
פירושים שנאמרו בכוונתו של רבי אליעזר
כאמור, באופן כללי נראה מתוך ההקשר שהסיפור מובא, שרבי אליעזר ביקש לדחות את השאלה, כמו שדחה שאלות אחרות של תלמידיו. על הדחייה של שאלות תלמידיו הגמרא מסבירה שזה משום ש"לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו". באופן פרטני על דחיית שאלת האשה החכמה נאמרו כמה פירושים:
- רבנו חננאל על יומא דף סו/ב - "וכן מדרכי המוסר לתלמיד שלא להטריח את הרב שלא לצורך בדברים שאינם מצויים וזהו ששאלוהו חלה השעיר מהו להרכיבו על כתיפו והשיבם יכול להרכיב אני ואתם כלומר דבר רחוק הוא זה אדרבא השעיר בריא וחזק עד שיכול להרכיב אני ואתם וכן כששאלוהו חלה מהו לשלחו ביד אחר אמר להם אהא בשלום אני ואתם כלומר שלא תחושו על חליו של משלח וכן כששאלוהו דחפוהו ולא מת מהו לירד אחריו ולהמיתו אמר להם כן יאבדו כל אויביך וכו' כלומר שאי אפשר שלא ימות בדחיפתו:
וכן אין להדיוטות ולעמי הארץ להתראות בשאלותיהם לפני הרבנים הגדולים אלא שיהו שואלין לבני אדם אחרים גדולים מהם ודים בכך. דרך צחות אמרו על אשה חכמה ששאלה לר' אליעזר מאחר שכולם היו שוים במעשה העגל מפני מה לא היתה מיתתם שוה כלומר שמצינו מהם בסייף כדכתיב הרגו איש את אחיו ומהם במיתה בידי שמים כדכתי' ויגוף ד' את העם ומהם בהדרוקן כדכתי' ויזר על פני המים וישק את בני ישראל ודרשו בו ע"ז מ"ד א' ונתכוון לבדקן כסוטות וכעס עליה ואמר אין חכמה של אשה אלא לפלך שנאמר וכל אשה חכמת לב בידיה טוו כלומר ומה לה להטריחינו בשאלות אלו תתעסק בפלכה ובעסתה ודיה ותשובת השאלה מיהא מתבארת בסמוך".