ר' שבתי אטון (הראשון)
|
|
רבי שבתי אטון (כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו, 10 באוקטובר 1925 - י"ב בשבט ה'תשס"ו, 10 בפברואר 2006) היה מרבני ישיבת פורת יוסף, חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת "ראשית חוכמה" בירושלים.
ביוגרפיה
נולד להוריו בן-ציון ואסטרייא [Astrea] ביום שבת שחל בשמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו בעיר העתיקה ברובע היהודי בירושלים, ולכן נקרא שבתי על שם יום השבת שבו נולד[1]. אביו ר' בן-ציון אטון שנולד ביוון[2] ועלה לישראל היה מרבני ישיבת פורת יוסף. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף אצל חכם עזרא עטייה והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק.
נשא לאשה את קלרה בתו של הרב יוסף שרהבני ונוות ביתו סול שולמית ונהיה גיסו של הרב בן-ציון אבא-שאול שגם הוא היה נשוי להדסה מסעודה בתו הגדולה של הרב יוסף שרהבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת מלחה בירושלים.
בשנת ה'תשי"ז מונה למנהל רוחני בישיבת פורת יוסף.
היה שולח תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ולהפיץ תורה[3].
היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו[4].
בשנת ה'תשכ"ז נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לבתו של הרב חדד.
באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם רבי אליהו די וידאש מרבני צפת וחברון מחבר הספר ראשית חכמה, הישיבה הוקמה בשכונת מקור ברוך בירושלים[5] בסמיכות ושכינות למקום מגוריו של הדיין הדגול רבי יהושע מאמאן מחבר עמק יהושע וזקן רבני יהדות מרוקו, ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן לשכונת סנהדריה בירושלים [6], שבניהולה העמיד לבנו הרב בן-ציון אטון, עם השנים נפתח גם כולל אברכים ראשית חכמה בשכונת מעלות דפנה-Maalot Dafna[7] בירושלים.
מחותניו המה ר' יעקב עטייה רב העיר בת ים, ור' יצחק זעפרני רב כולל חסד לאברהם (קצין) בשכונת בית וגן ירושלים[8].
הכיר טובה לנשיא המדינה התשיעי של מדינת ישראל מר שמעון פרס על עזרתו למען הסדר מעמד תורתו אומנותו, כמו כן הכיר טובה לראש הממשלה של מדינת ישראל מר בנימין נתניהו ולרעייתו שרה נתניהו על עמידתם לימין עולם התורה.
הרחיק מאד את תלמידיו מכתות וספרי ואנשי ברסלב כמנהג ראשי ישיבת פורת יוסף חכם יהודה צדקה וחכם בן ציון אבא שאול שנהגו כן בישיבת פורת יוסף.
נקרא לאחר הקמת ש"ס על ידי הרב שך להצטרף כחבר במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס עוד מראשיתה יחד עם הרב שלום כהן מירושלים ראש ישיבת פורת יוסף בהעיר העתיקה והרב שמעון בעדני מבני ברק ראש כולל תורה וחיים[9].
נפטר ביום שישי בשבת י"ב בשבט ה'תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
אחרי פטירתו הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה הרב עובדיה יוסף הספידו ביום פטירתו בבכי רב ואמר עליו על גודל חיבתו אותו:
| {{{תוכן}}} | ||
גם בכל עניני הישיבה נהג להתייעץ עם יד ימינו הר"מ הותיק בישיבתו רבי רפאל דב ברלין, נין הנצי"ב מוולוז'ין.
מתלמידיו
- עקיבא אטון (בנו) ממקימי תנועת ש"ס, והדרך (עיתון).
- דוד אטון (בנו).
- ר' בן-ציון אטון (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת ראשית חכמה, מחבר השו"ת מאבני המקום[10](אסופה בחשיבות עיר הקודש ירושלים, נדפס ירושלים, חודש ניסן ה'תשע"ו).
- ר' בן-ציון מוצפי - ראש ישיבת בני ציון.
- ר' נתן לוי מצפת.
- ר' שמעון זיאת (חתנו), משגיח בישיבת ראשית חכמה.
- ר' ראובן שרהבני, ר"מ בישיבת יקירי ירושלים, גיסו של הרב אטון (נפטר בג' באייר ה'תשע"ז).[11].
כתביו
- ערך את כתב העת התורני משואות - קובץ תורני לחידושי תורה בהלכה ובאגדה מאברכי פורת יוסף.
- רוח חכמה - ליקוט על התנ"ך, הש"ס וסדר התפילה.(נדפס ירושלים ה'תשע"א, קיים במאגר אוצר החכמה)
- ראשית דעת - לאחר פטירתו יצאו לאור משיחותיו (נדפס בירושלים על ידי ישיבת ראשית חוכמה בי"ב בשבט ה'תשס"ט, קיים במאגר אוצר החכמה).
קישורים חיצוניים
- קוים לדמותו של הרב שבתי אטון מאת הרב בן-ציון מוצפי.
- משואות - קובץ תורני לחידושי תורה בהלכה ובאגדה בעריכתו, באתר היברו בוקס.
לקריאה נוספת
- חוברת היובל לישיבת ראשית חכמה.
הערות שוליים
- ↑ גם נקרא כן על שם אחד ממקורבי אביו (מפי בני משפחה)
- ↑ נולד למאיר ואשתו מזל, על יד האי רודוס מקום מנוחת רבינו אברהם אבן עזרא מהראשונים, (ספר ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')
- ↑ מתוך דברי הרב בן ציון מוצפי.
- ↑ עדות הרב אברהם יוסף.
- ↑ ברחוב רש"י
- ↑ רחוב אטון בן ציון 8
- ↑ רחוב נטר 117
- ↑ אביו של ר' שלמה ידידיה זעפרני, מחבר הספר, יבא ידיד
- ↑ אליהו קאופמן, בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני", באתר news1.
- ↑ אע"פ שקדמו ספר נוסף בשם זה מאבני המקום בשנת ה'תשע"ד על ידי הרב יצחק ישראלי (ב"ר נוריאל) מברוקלין ניו יורק ארצות הברית (Rabbi Yitzchak Yisraeli Rabbi of the Shaarei Yeshua community in Brooklyn, USA), מכל מקום ולמרות התמיהה בחר לקרוא כן לספר ראה במבוא
- ↑ תבנית:בחדרי חרדים