פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מג ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
שטר מתנה שהיה לו לכתוב בשנת נ"ח, וכתב: בשנת נ"ז, ומוכיח מתוכו שהוא טעות סופר, שכתוב בו: ותנו לפלוני חתני, ובזמן נ"ז עדיין לא היה חתנוא, וחתום בשטר גברא רבא בתורה ובחסידות, אין כל זה מציל מלפסול השטר. ומכל מקום אם העדים קיימים, ואין כתב ידן יוצא ממקום אחר, יכולים לחתום שטר אחר מזמן שני. ואם כתב ידם יוצא ממקום אחר, שוב אין נאמניםב. מכל מקום המקבל מתנה נאמן לומר: טעות היה, מיגו דאי בעי אמר: שטרא מעליא הוא ובשנת נ"ז קנו מידו (שו"ת רשב"א).
א. עדיין לא היה חתנו: סמ"ע – אמנם בסע' ה אמרנו לגבי כתוב ביום רביעי כ"ד תשרי שהשטר כשר כיוון שמוכח מתוכו שהסופר טעה, אך כאן אין זה נחשב מוכח מתוכו, כיוון שלא כולם יודעים שעדיין לא היה אז חתנו[1].
ב. פירוש הרשב"א והשו"ע: סמ"ע,ע"ש: השטר הראשון פסול, ואם אין כת"י יוצא ממק"א יכולים לכתוב שטר חדש (עם זמן חדש).
ש"ך: בכל מקרה רשאים לכתוב שטר חדש, ואם אין כת"י יוצא ממק"א נאמנים לומר שטעו, והשטר נכתב בשנת נ"ח. עוד כתב הש"ך, ששיטה זו היא כדעה השנייה המובאת ברמ"א בסע' הקודם, והרמ"א סמך על מה שכתב שם ולכן לא ציין גם כאן שיש חולקים.
עדים אחרים: רשב"א – אם היו שם עדים אחרים יכולים לכתוב שטר נוסף על נ"ח, כיוון שבשונה משטרי הלוואה שרק עדים שיוחדו לכך יכולים לכתוב, במתנה כל עדים שרואים יכולים לכתוב, כיוון שאפשר לכתוב אפילו הרבה שטרות על מתנה אחת ואין בכך כל חשש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ יש להבהיר את החילוק: לוח השנה הוא דבר שבאופן עקרוני ידוע לציבור, ואין בית דין זקוקים לקבל עדות על כך, ולכן זה נחשב שהשטר מוכיח מתוכו שיש טעות, אולם לגבי חתנו, זקוקים לעדות מיוחדת על תאריך חתונתו, וא"כ זה נחשב ידיעה נוספת מחוץ לשטר.