פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו כה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:53, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט מו כה

סעיף כה[עריכה]

אם באו עדים והעידו שבשעה שנתקיים בפניהם לא היו במעמד אחד, אלא כל אחד קבל עדות בפני עצמו, פסול (מיוחסות לרמב"ן). ואין הדיינים עצמן נאמנים לומר שלא היו ביחד ושעשו שלא כדיןא (תשובת רמב"ן סי' צ"א). ויש מי שמכשיר (רא"ש).

הרא"ש הוכיח דבריו מכך שהגמרא לעיל פסלה רק מטעם מיחזי כשיקרא ולא מטעם שלא קיבלו העדות ביחד, ובה"ב יישב שכיוון שעד נעשה דיין, בשעה שהשניים מעידים בפני השלישי נחשב כאילו הם גם דיינים ומקבלים עימו את העדות באותה שעה. והוכיח כמיוחסות מכתובות כב,א ששלושה שישבו לקיים ומת אחד מהם צריכים לכתוב במותב תלתא הוינא. הש"ך פסק כמיוחסות.

א. אינם נאמנים: כיוון שאין אדם משים עצמו רשע לומר שחתם שלא כדין.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.