פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו לח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לח[עריכה]
עדים החתומים על השטר, שאמרו שהלוה היה קטן באותה שעה, אינם נאמניםא (שו"ת רשב"א). הגה: יש אומרים הא דעדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן ואינן יכולין לחזור, דוקא שנים, אבל עד אחד החתום בשטר, יכול לחזור בוב (ריב"ש סימן קכ"ז).
א. הלווה היה קטן: ש"ך – אינם נאמנים אפילו אם אין כת"י יוצא ממק"א, כיוון שחזקה אין העדים חותמים אלא אם ביררו שהוא גדול ואם טוענים שלא עשו כן הריהם משווים עצמם רשעים.
ב. חזרת עד אחד בשטר: ריב"ש,רמ"א: יכול לחזור בו. לפי הירושלמי והרמב"ן עד אחד בשטר אינו כלום ויש לסמוך עליהם, ואפילו לדעת הרמב"ם שעד אחד בשטר נחשב כעדות של עד אחד יתכן שיודה שיכול לחזור בו (אע"פ שעד אחד בע"פ אינו יכול לחזור בו כמבואר בריש סי' כט).
נתיבות: יכול לחזור בו כל עוד לא הובא השטר לבי"ד. בכך מיישב את קושיית הש"ך, ומבאר שע"א בשטר נחשב כמעיד בע"פ אמנם לא הוי כמאן דנחקרה עד שמובא השטר לפני בי"ד.
ש"ך: אינו יכול לחזור בו. כיוון שקיי"ל בסי' נא כרמב"ם שע"א בשטר מחייב שבועה והריהו כמעיד ע"פ, אינו יכול לחזור בו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.