פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט נא ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:54, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט נא ז

סעיף ז[עריכה]

שטר שנמסר בפני שני עדים, גובין בו ממשעבדי אעפ"י שהם (אינן) חתומים בו (רמב"ם; כר"א בגיטין פו,ב). ומכל מקום אם נמצאו עידי חתימתו פסולים, ואפילו עד אחד מהם פסול, השטר פסול אע"פ שנמסר בפני עדים כשרים, מפני שהוא מזויף מתוכו (גיטין י,ב).

עדי מסירה בשאר שטרות: גמרא: נחלקו האמוראים אם לפסוק כר"א רק בגיטין או גם בשאר שטרות.

ר"י,רמב"ם,שו"ע: פסקו כמותו גם בשאר שטרות.

רמב"ן,רשב"א,ראב"ד: פסקו כמותו רק בגיטין. בדברי הרי"ף יש שתי גרסאות לגבי פסיקתו.

ש"ך: יכול לומר קים לי כרמב"ן ודעימיה.

האם לדעת ר"א מספיק ע"ח?

רי"ף,ר"ן[1]: כן. ר"א אומר במשנה ש"אין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם", ואם צריך בכל מקרה עדי מסירה אין בכך תיקון העולם. הר"ן מסביר שאמנם צריך לדעתו עדות דוקא על המסירה (ובכך מתורצת קושיית הרא"ש), וזה מה שמחיל את השטר, אמנם כיוון שיוצא מתחת ידי המקבל, הרי זה כאילו עדי החתימה מעידים על המסירה.

רא"ש: לא[2]. בכל מקום נכתב שלר"א עדי מסירה כרתי ולא נאמר "אף עדי מסירה". אם ידוע שלא היו עדי מסירה פסול, אלא שכל עוד לא ידוע, אנן סהדי שנמסר בפני עדי החתימה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. גיטין מז,ב (על גיטין פו,ב)
  2. וכן נראה לכאורה מדברי רש"י בגיטין כ,ב ד"ה ור' אלעזר, שכתב "ור' אלעזר היא דאמר אי אפשר לגט בלא עדי מסירה".