פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סו ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
יש מי שאומר שצריך מסירת השטר קודם כתיבת השעבודא (רשב"א). אם השטר הנמסר אינו מצוי אצלו, אע"פ שהקנהו לו בקנין חליפין, אינו חשוב כמסירהב (רמב"ן,דלא כראב"ד). הגה: שטר של ראובן ושמעון ביחד שנתן להם השר רשות לגבות הכנסת כפר אחד, והאחד טוען שחבירו מחל לו חלקו, והשטר תחת ידו, אין טענתו טענה, דשטר כזה אין נקנה אלא בכתיבה ומסירהג הואיל ואין בו חיוב כלל רק שהשר נתן להם רשות. מיהו אם כבר גבה האחד ואומר שהשני מחל לו מה שגבה גבה (ב"י בשם הרשב"א) (ועיין לקמן סעיף י"ז). ראובן שיש לו שטרות משמעון מופקדים בידו ושמעון מחל לו עליהם, לא קנה ראובן דכתיבה ומסירה בעינןד (ב"י בשם תשובת הרשב"א).
א. מסירת השטר קודם כתיבת השיעבוד: הרשב"א נימק שהשיעבוד לא מועיל לגוף הנייר, ואינו יכול לזכות בשיעבוד ללא הנייר. הסמ"ע כתב שמשמע מהרמב"ן שאפשר גם לעשות את שניהם ביחד, אולם הש"ך חלק על דיוקו וכתב שמהנ"י משמע שצריך להקדים ועוד שקשה לצמצם ולכתוב ולמסור ביחד ולכן טוב למסור תחילה ואח"כ לכתוב.
ב. חליפין בשטר: עיין בסיכום על סע' א.
ג. אלא בכתיבה ומסירה: הגר"א – זו ט"ס וצ"ל שאינו נקנה בכתיבה ומסירה, וכן הובא בב"י.
ד. שטרות מופקדים: הסמ"ע הקשה שאין לשון מחילה מועיל על חפץ הנמצא בידו אלא רק לשון מתנה וא"כ גם מטעם זה לא קנה, וביאר שמדובר שהשטרות נכתבו על שם ראובן, והש"ך תירץ שאכן גם מטעם זה לא קנה אלא שכך היה המעשה והרשב"א רצה להשמיענו בעיקר שצריך כתיבה ומסירה, ותמה על דברי הסמ"ע ממה נפשך, אם מדובר שהשטרות נקנו ממש לראובן א"כ אכן אין צורך בכתיבה ומסירה, ואם לא אז חזרה הקושיא למקומה שאין לשון מחילה מועיל בכך.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.