פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סו כא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כא[עריכה]
ראובן היה לו שטר על שמעון, ולוי חתום בו, ומכרו ללוי העד, אין לוי חשוב נוגע בדבר, ולא חיישינן לחשדא לומר שהוא חתם לו שקר כדי שיקנהו ממנו אחר כך, לפי שהעד האחר לא היה מסכים עמו להעיד שקר בשביל הנאתו של לוי. (ודוקא אם העד חתום על השטר, אבל לא יוכל להעיד על פה) (ב"י בשם התרומות). אבל אם מכרו לשני עדים החתומים עליו, חיישינן להכי, ואם אין הלוה מודה בו, אין יכולין לגבותו (בעה"ת).
יבמות כה,ב: מתניתין: החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה - הרי זה לא ישאנה; מיאנה או שחלצה בפניו - ישאנה, מפני שהוא ב"ד. גמ': ... תנן: עדים החתומים על שדה מקח ועל גט אשה - לא חשו חכמים לדבר זה.
רי"ף: אם רצה אחד מן העדים לקנות אותה שדה הרשות בידו ולא חיישינן לחשדא.
בעה"ת,טושו"ע: דייקו מהרי"ף שדוקא אחד מן העדים יכול לקנות השטר ולא חוששים לחשד שחתם לו שקר לפי שהעד השני לא היה חותם עימו, אך שני עדים שקנו אינם נאמנים לגבות בו.
ש"ך: גם שני עדים שקנו נאמנים לגבות בו, שהרי אם נאמר שאינם נאמנים גם עד אחד שקנה לא יהא נאמן, ומה בכך שהעד השני לא היה משקר הרי אין כאן עדות של שני עדים. וכוונת הרי"ף היא רק לגבי לכתחילה שעד אחד יכול לכתחילה לקנות ושניים לא יקנו בגלל החשד אבל בדיעבד יכולים לגבות בו, ואף בדברי בעה"ת אפשר לדחוק שכוונתו ללכתחילה, אך על דברי הטושו"ע שכתבו בפרוש שאין גובים בו קשה.
רעק"א,פת"ש: מדובר דוקא כשהוחזק השטר בבי"ד קודם שמכרו ללוי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.