פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכג ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:12, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכג ג

סעיף ג[עריכה]

המרשה לאחד ואחר כך הרשה לאחר, ושניהם באים בהרשאתו לפנינו, אין לנתבע להשיב אלא לשני (שו"ת רשב"א).

אם דן עם הראשון: ב"י: אם התובע הפסיד, חוזר וסותר את הדין.

ש"ך: אך אם הנתבע הפסיד, אינו חוזר וסותר את הדין, כיוון שאע"פ שבטל מינוי הרשאתו, מ"מ הוא יכול לזכות עבור המרשה מדין זכין לאדם שלא בפניו. ומוכיח כן גם מתרוה"ד שנפסק ברמ"א קכב,א שאם אדם התערב בעד הרשאה זה מועיל מטעם זכין, וא"כ כך אצלנו, כיוון שלבסוף זכה בדין, מתברר שזוהי זכות.

הכותב הרשאה לפלוני ופלוני: שער המשפט – תלוי במחלוקת ביו"ד לגבי המשביע בנו שלא ילווה אלא ברשות פלוני ופלוני. לדעת השו"ע והרמ"א מספיק רשות אחד מהם, ואילו לדעת הרא"ם והש"ך הולכים אחר לשון בני אדם, ולכן צריך את דעת שניהם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.