פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכג יג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:12, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכג יג

סעיף יג[עריכה]

יכול אדם להרשות נשים ועבדים. ויש מי שאומר אבל לא את עבדוא, שאין קנין לעבד על ידי רבו, שהרי גופו קנוי לו וידו כידו, נמצא שאינו אלא שלוחו, ויכול הנתבע לומר: לאו בעל דברים דידי את. אבל יכול להרשות את אשתו, שהרי אם נתן לה מתנה, קנתה ואין הבעל אוכל פירותב, נמצא כשכתב לה: זכי לנפשך, אין הנתבע יכול לומר: לאו בעל דברים דידי את (בעה"ת בשם ר' האי).

נשים ועבדים: מקור – גיטין נב,א: אין ממנין אפוטרופסין נשים ועבדים וקטנים, ואם מינן אבי היתומים הרשות בידו.

א. עבדו: טושו"ע: אי אפשר כיוון שידו כידו ואינו יכול להקנות לו.

מרדכי: אפשר.

ב. ואין הבעל אוכל פירות: סמ"ע: מכח הקרקע בלבד אינה יכולה להיות מורשה, משום שלא נראית הנאתה מכך, כיוון שלכשתוציא הבעל יאכל הפירות, ויתכן שאף תמות קודם וגם הגוף יהיה לבעלה.

ש"ך: קרקע עדיפה מפירות, ולכן מכיוון שבעל יכול לתבוע בנכסי אשתו מכח הפירות, כ"ש שבעל הקרקע יכול אלא שכאן בקרקע עדיין אין לה שום זכות[1], ולכן אע"פ שיכולה לתבוע את הקרקע (כיוון שהקנה לה) מ"מ אינה יכולה מתוך כך לתבוע גם את הפירות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. לא הבנתי דבריו.