פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכה ט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:12, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכה ט

סעיף ט[עריכה]

ואם שכיב מרע היה הנותן, אם בשעה שנתן המנה לשליח כבר מת מקבל, יחזיר ליורשי משלח. אבל אם היה חי המקבל בשעה שנתן המנה לשליח, יתן ליורשי מקבל, אפילו אם מת המקבל בחיי נותן, ואפילו נולדו יורשי מקבל אחר מיתת נותן, משום דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמו, ואין הנותן יכול לחזור בו כל זמן שלא עמד. ואם עמד חוזר, אפילו אם בא כבר ליד המקבל (שם).

שכ"מ שאמר 'הולך' - מדוע המתנה חלה, אע"פ שהמקבל מת בחיי נותן?

תוס',רא"ש: דברי שכ"מ כמסורים בשעת מותו, אולם המתנה חלה למפרע משעת האמירה.

רשב"א: בשכ"מ הולך כזכי גם במתנה. מפאת חוסר צלילותו אינו מקפיד לומר זכי.

רמ"ה,שו"ע: בשכ"מ הולך כזכי גם במתנה, אך על תנאי שלא יקום מחולי זה.

נפק"מ: לתוס' יכול לחזור בו כל זמן שלא מת, ולרמ"ה לא יכול, אך אם קם מחוליו בטלה המתנה, ולרשב"א הוי מתנה גמורה, ואפי' אם קם מחוליו אינה בטלה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.