פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכו ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
המחהו אצל חבירו, בענין דלא קנה, אינו נאמן לומר שפרעו אחר כך (שו"ת הרא"ש).
השו"ע והסמ"ע הבינו בדברי הרא"ש, שאף אם מיד כשבא לבי"ד אומר שמתחילה המחהו ואח"כ פרעו בעצמו לא יהא נאמן, כיוון שאנן סהדי שמאחר שחשב שההמחאה טובה לא חזר ופרע, אולם הש"ך חולק על הבנתם ומבאר שדוקא אם כשבא לבי"ד טען שפטור כיוון שהמחה, ולאחר שבי"ד אומרים לו שההמחאה לא היתה טובה חוזר ואומר שגם פרע אח"כ אינו נאמן, כיוון שעד כה טען שהמחה, וא"כ מאחר שההמחאה אינה טובה נמצא שהודה בפני בי"ד שלא פרע, ושוב אינו יכול לחזור ולטעון שפרע. אמנם במקרה שמייד כשבא לבי"ד טוען שהמחהו וחזר ופרעו נאמן. לדעת הש"ך אין טעם ומקור לחזקה זו ש"מאחר שהיה חשוב בעיניו לפרעון אנן סהדי שלא חזר ופרע", ולכן יש לפרש דבריו שמכיוון שטען בבי"ד שבאופן זה פרע ולא הזכיר פרעון אחר, הוי הודאה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.