פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכט ג
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
אם על פיו החזיר שטר או משכון, הוה ליה ערב בשעת מתן מעות (מרדכי[1]). הגה: וכן אם פטר הלוה על פי הערב, ה"ל כערב בשעת מתן מעות (מרדכי פרק איזהו נשך ותוספתא פרק המקבל). וי"א דאם היו לערב מעות של לוה בידו בשעה שערב, נשתעבד בכל עניןא (מהרי"ו סימן ל').
א. מעות הלווה ביד הערב: מובא במהר"ם סיפור על קהל שנדרו לשלם המס לראובן בגלל שהשר היה חייב לו, ובעבור כך פטר את השר. המהר"ם אמר שמשתעבדים בגלל שנחשבים ערבים בשעת מתן מעות, משום שהוא פטר את השר ע"פ דבריהם, והמהרי"ו כתב שמשתעבדים בגלל שמעות הלווה (השר) היו בידי הקהל בשעת הערבות. הרמ"א פסק את שני התירוצים, וביאר את דברי המהרי"ו שכל שיש מעות של הלווה בידי הערב בשעת הערבות הריהו משתעבד. הש"ך חולק ומבאר את המהרי"ו שצריך שדוקא אותם המעות שלווה יהיו בידי הערב, ולא כל מעות ששייכים ללווה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ פרק גט פשוט