פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנד ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:15, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנד ג

סעיף ג[עריכה]

לא יפתח אדם חלון לחצר חבירו; ואפילו אחד מהשותפים בחצר שבקש לפתוח לו חלון בתוך ביתו לחצר, מעכב עליו שותפו, מפני שמסתכל בו ממנו. ואם פתח, יסתום. ואם נתנו לו השותפים בחצר רשות לפתוח חלון או פתח, רשאי, והוא שלא יפתח פתח כנגד פתח או חלון כנגד חלון (משנה ב"ב ס,א). הגה: ובפתח כנגד פתח לא מהני חזקה. והוא הדין בחלון נגד חלוןא (ב"י בשם רשב"ם). וי"א בחלון נגד חלון מהני (טור בשם הרמ"ה). ואם באו שניהם לפתוח בבת אחת פתח נגד פתח או חלון נגד חלון, אם אחד מהן אינו חסר וחבירו נהנה, כופין על מדת סדום. ואם שניהם כאחד חסרים, יעשו פשרה ביניהם (נ"י פרק חזקת); אלא ירחיק משהו זה מכנגד זהב (רשב"ם). ואם הוא לחצר אחרת שנתנו לו רשות לפתוח פתח או חלון, צריך להרחיק מכנגד פתחו או חלונו של חבירו עד שלא יוכל לראות בו כלל (רמב"ן). אבל פותח אדם לר"ה פתח בית כנגד פתח בית וחלון כנגד חלון, אם אינם גבוהים ד' אמותג, מפני שאומר לו: הריני כאחד מבני ר"ה שרואים אותך (משנה שם). הגה: והבא לבנות ראשון בעלייה, אם חבירו שכנגדו יכול לעכב עליו לומר: היום או מחר אפתח ג"כ ותעכב עלי, ע"ל סי' זה סעיף י"ד ט"ו וט"ז וי"ז. ולמבוי, כל שיש למטה ממנו ג' בתים, יש מי שאומר שדינו כר"ה (רשב"א), וי"א שכל שאינו מפולש אין דינו כרשות הרבים (ריטב"א). פתח לר"ה ויש בזה היזק ראייה לחצר שבצד רה"ר שכנגדו, חבירו יכול למחות בו (נ"י ומרדכי פ"ק דב"ב וד"ע מדקדוק הפוסקים). ואע"פ כן לא יפתח אדם חנות כנגד פתח או חלון חבירו, מפני שזה היזק קבוע תמיד, שבני ר"ה עוברים ושבים ואינם מביטים בו תמיד, וזה יושב בחנותו כל היום ומביט בפתח או בחלון חבירו; לפיכך צריך להרחיק עד כדי שלא יהא יכול לראות בו כלל (תוספתא,פוסקים). (י"א שצריך ליזהר אדם מלהסתכל בבית חבירו, עד שהוא נתפס כגנב בראייה ההיא כיון שאין לו טענה) (נ"י פ' חזקת).

א. סמ"ע – הטור מנמק שזהו איסור כנלמד מפרשת בלק, ולפי"ז אפי' מחילה בפירוש לא תועיל, אמנם לי"א שבחלון נגד חלון מועילה חזקה, צ"ל שהטעם בפתח הוא שדמי לקוטרא ואין חזקה לנזיקין, ובחלון פחות מקפידים ולכן לא דמי לקוטרא, ולפי"ז תועיל בפתח מחילה בפרוש. ועיין סע' ז שהשו"ע והרמ"א פסקו שיש חזקה להיזק ראייה, ונראה שהרמ"א מחלק בין חלון הפתוח לחצר לחלון הפתוח כנגד חלון או פתח בית, ולכן כאן הרמ"א לא הכריע, אולם הב"י אכן תלה בין המחלוקות, וכתב עפי"ז שיש חזקה אפילו בפתח כנגד פתח.

ב. שיעור ההרחקה: רשב"ם,שו"ע: כלשהו. רמב"ן,שו"ע: דוקא חלונות הפונים לחצרו, אך לחצר אחרת צריך להרחיק עד שלא יראה כלל. ומנמק הרמב"ן שבחצרו, אע"פ שעדיין רואהו מ"מ כיוון שאינו רואהו תדיר סגי בהכי ויכול לומר לו שאם היה רוצה להסתכל בו היה יכול לעמוד בחצרו ולהביט, משא"כ בחצר אחרת.

תוספתא: ד' אמות.

ג. כשרה"ר ביניהם: משנה: מותר לפתוח חלונות.

רשב"ם,רא"ש: עד הגובה שרוכבי סוסים יכולים לראות.

רמב"ן,טוש"ע: רק עד הגובה שהולכי דרך יכולים לראות, לפי שהיזקם תדיר. רי"ו,שו"ע – גובה זה הוא ד' אמות.

שו"ת רא"ש,רשב"א,שו"ע: אי"צ רה"ר ט"ז אמה (רא"ש - אלא כיוון שיש רשות לכל אדם לילך שם הוי רה"ר).

מבוי: רשב"א: כל שיש למטה ממנו שלושה בתים נחשב כרה"ר.

ר"י ברצלוני,ריטב"א (נ"י): רק מבוי מפולש נחשב כרה"ר.

שו"ע: יש מי שאומר כרשב"א וי"א כר"י ברצלוני וכריטב"א.

הבונה תקרת חלונות ולא עשה צורת החלונות: כנה"ג – יכול בעל החצר לעכב אע"פ שעדיין לא מזיקו, כיוון שמוכח שרוצה לפתוח החלונות, ובצדק חושש בעל החצר שכשילך למדה"י יפתח הלה חלונותיו.

מניעת ראייה: כנה"ג – מניעת ראייה אינה נחשבת היזק, לכן אם יש לאדם יכולת לראות מביתו נוף או את השוק, רשאי חברו להוציא זיז שימנע ממנו יכולת זו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.