פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנד יט

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנד יט

סעיף יט[עריכה]

ראובן שהיה לו בית אצל חצרו של עובד כוכבים ופתח עליו חלונות, כי כן דיניהם של עובדי כוכבים, ועתה מכר העובד כוכבים חצרו לשמעון, ואמר שמעון לראובן: סתום חלונותיך, הדין עמו ואפילו טען ראובן שלקח מהעובד כוכבים^א (שו"ת רשב"א). הגה: וכבר נתבאר בסמוך דיש חולקין. ראובן שהיה לו בית אצל עובד כוכבים והעובד כוכבים פתח לו חלונות לחצרו של ראובן, וקנה שמעון הבית מן העובד כוכבים, ובא ראובן לסתום החלונות ומראה שטר שכן כתב לו העובד כוכבים שיוכל לסתום, ושמעון אומר כי הבית שקנה היה כבר של ישראל והוא החזיק בחלונות (קודם) שמכרו לעובד כוכבים, אם העובד כוכבים היה צריך לסתמו בדיניהם או שכתוב בשטר שמראה ראובן שאין לו חזקה בחלונות כי נעשו שלא כדין או בדרך שאלה, שמעון הבא מכח עובד כוכבים לא עדיף מיניה. אבל אם העובד כוכבים לא היה צריך לסתמן, גם לא הודה שאין לחלונותיו חזקה, רק שכתב: אני אסתום כשתרצה וחייב עצמו במה שלא היה מחוייב מדינא, אין צריך שמעון לסתמן (תשובת רשב"א אלף קכ"ט). ועובד כוכבים שהחזיק בחלונות אינה חזקה, מאחר שבדיניהם אינם יכולים למחות בהן אם כן החזקה אינה חזקה (שם).

א. הבא מכח עכו"ם: בסעיף הקודם סברו הרשב"א והשו"ע שהבא מכח עכו"ם אין לו את זכויותיו המיוחדות של העכו"ם, ולכן אינו יכול לבנות כותל המאפיל על חלון השכן, ואילו כאן כתבו שיש לו ולכן יכול אפילו לסתום חלונותיו. הסמ"ע מיישב שההבדל הוא ששם מדובר בחלונות הפתוחות על הגג שאין בו היזק ראייה כ"כ, לעומת סעיפנו העוסק בחלונות הפתוחות לחצר, שהוי ממש היזק בידיים, ואינו רשאי להזיקו בידיים. ואף שיש חזקה להיזק ראייה, כנגד גוי אין, שהרי לא יכל הגוי למחות, ואילו בסעיף הקודם, יש חזקה כי הגוי יכל לבנות כותל שיאפיל, ומכך שלא עשה זאת מוכח שמחל או מכר. לכאורה לפי סוף דבריו יוצא שהחילוק הוא שבסעיף הקודם יש הוכחה לחזקה ואילו בסעיפנו לא (כנראה זה לא מעשי לבנות כותל שיחסום את הראיה מחלון לחצר), ואין זה קשור לחילוק שכתב בתחילה, בין היזק בידיים להיזק קטן יותר. הרמ"א כתב שכבר נתבאר שיש חולקים, והש"ך תמה ע"כ, שהרי ה'יש אומרים' שהובאו בסעיף הקודם חלקו בדין אם יכול לבוא מכח עכו"ם למעליותא, ואין ענינם לכאן שמדובר על גריעותא (ואדרבה הם היו יותר לטובת הישראל שבא מכח העכו"ם). הגר"א מעיר שאכן לפי שתי השיטות לעיל כאן יהא דינו כדין העכו"ם^[1]. הנתיבות מסביר שכוונת הרמ"א לשיטה שהובאה בסע' טז, שאם פתח בהיתר, על הניזק להרחיק עצמו^[2].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]