פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנד כ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ[עריכה]
ישראל שהיה לו חלון פתוח לחצר העובד כוכבים, וסתם אותו מבחוץ והניחו פתוח לצד פנים, לאחר זמן מכר העובד כוכבים חצרו לישראל ואותו הישראל בונה כותל נזדמן קרן כותלו לסתום החלון, וטען הישראל: אני מפני העובד כוכבים סתמתיה מפני היזק ראייה ועתה ארצה לפתחו, אינו יכול לחזור ולפתוח, כיון שסתם חוצה לו ושייר הכותל כולו לפנים, גילה בדעתו שעקרה מלהשתמש לאורה ועשאה כחלון שאדם עושה בתוך ביתו. ועוד יכול הקונה לומר: אני מצאתי חלון זו סתומה מנין שפתוחה היתה ונסתמה יש לחוש שמא העובד כוכבים סתמה ונעשית חזקה כדאמרן ולסתום לאלתר הויא חזקה (תשו' גאון).
קשה מה החילוק מסע' יב ששם אמרנו שאם טוען שסתמו בעצמו, על בעל החצר להביא ראייה שלא. הסמ"ע מיישב ששם מדובר שהיו פצימים ושיירם, וכאן מדובר שאין כעת פצימים (ולא ניכר אם היה פעם). הקצות והנתיבות מיישבים שבד"כ לאחר שבעל החלון פתח פעם אחת מיד נעשה מרא קמא, ולכן אם יש אח"כ ספק הוא זוכה, אך נגד גוי אין חזקה לחלון, וא"כ לא היה מעולם מרא קמא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.