פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנה א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:16, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנה א

סעיף א[עריכה]

הבית והעלייה של שנים, לא יעשה בעל הבית תנור בתוך ביתו אלא אם כן יש לו על גביו גובה ד' אמות בינו לתקרת העליה, (שלא ישרוף העליה). וכן לא יעמיד בעל העליה תנור, עד שיהיה תחתיו מעזיבה שלשה טפחים, מלבד שיהא על גביו גובה ד' אמות; ובכירה, טפח מעזיבה מתחתיה. ואם תנור של נחתומין הוא, צריך שיהיה תחתיו ד' טפחים. ובכירה של נחתומין, ג' (משנה בב"ב כ,ב). ואף על פי שהרחיק כשיעור, אם יצא האש והזיקה, משלם מה שהזיקהא (כדעת ת"ק). וכל אדם בביתו צריך להרחיק כשיעורים הללו מפני השכנים שמעכבים עליו (רי"ד).

א. בסימן תיח,ב נפסקה הגמ' שאם הרחיק נזקי האש כשיעור פטור. הרי"ף חילק בין המקרים ששם לפי צורך שעה הוא מדליק, ולכן חז"ל נתנו שיעור גדול, ואם בכל זאת האש עברה הוי אונס, משא"כ אצלנו שמדליק תדיר עליו לעיין אם מגיע מכך היזק, ואם לא עשה כן הריהו פושע. הנתיבות מבארו שאצלנו לא יכלו להרחיב בשיעור כי אז לא היה יכול לדור בביתו כלל, ולכן נתנו שיעור המספיק למקרה שהוא נמצא שם ומשמר, ולכן אם בכל זאת הזיק חייב, מאחר שלא שמר כראוי[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הקצות כותב שלולא דברי הרי"ף היה מפרש כן, אולם הנתיבות מפרש כן ברי"ף עצמו.