פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנה ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
היו מימי העליון יורדים על התחתון ומזיקין אותו, אם אין שם מעזיבה, בענין שכששופך מימיו מיד יורדים לתחתון ומזיקים אותו, חייב לסלק היזקו. ואם יש מעזיבה שהמים נבלעים בה ואינם יורדים מיד, אלא לאחר מכאן יורדים ומזיקים, אינו חייב לסלק הזיקוא (ב"מ קיז,א). הגה: והכל לפי הענין, דאם המים מועטין וכלין לאלתר, אפילו בלא מעזיבה אינו חייב לסלק היזקו. ואם היו מרובים ומזיקים לו תדיר דרך המעזיבה, חייב לסלקו (מרדכי ר' פ"י דב"מ). וכל זה במי תשמיש דבעל עלייה ששופך על העלייה, אבל אם ירדו גשמים על העלייה ויורדין למטה, על הניזק לתקן שלא יוזקב (ריב"ש סי' תקי"ז). מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים וחול הלח מכותלו של חבירו שלש טפחים, או סד בסיד (משנה בב"ב יז,א).
א. בסעיף כ' מובאת תשובת הרא"ש שאם יש בור ומי הגשמים בוקעים כשהם רבים, על בעל הבור להרחיק (למרות שפסקי והדר נפלי). הנתיבות מביא את דברי הרא"ש המחלק מסעיפנו, שכאן א"א לעליון ללא מים ואילו התחתון יכול לתקן בקלות, ואילו שם הניזק לא יכול לסלק ההיזק אלא בהוצאה מרובה.
ב. הסמ"ע הקשה שבסימן קסד,א כתב הרמ"א שעל בעל העלייה לתקן כל צרכי הגג. הש"ך מיישב שכאן מדובר שהגג תקין אלא שנוטף מצידי הגג, והב"ח מיישב שמדובר בגשם שוטף החודר אף כשהגג מתוקן, וא"כ אין זה בפשיעתו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.