פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנה יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד[עריכה]
וכן אם לא היה באורך כותל שמעון שבונה כנגדו ארבע אמות, אינו מרחיק, אף על פי שמונע הרגל מלהלך שם, שהכותל שהוא פחות מארבע אמות אינו צריך חיזוק הארץ (רמב"ם). הגה: וכן אם כותל ראובן הולך ממזרח למערב, ושמעון בא לסמוך כותל מצפון לדרום, אין צריך להרחיק (גמ' שם,טור). י"א דכל זה לא מיירי אלא כשקנו הקרקע מן השר או מן ההפקר, אבל בלאו הכי יכולין לסמוך כותל לכותל (נ"י פרק לא יחפור והמגיד פ"ט מה' שכנים ורבי ירוחם נ' ל"א ח"ו).
רי"ו ונ"י כתבו שמדובר כשקנו הקרקע מן השר או מן ההפקר וכן פסק הרמ"א, אמנם הקצות מדייק שלפי התוס'[1] והרמב"ן מדובר בכל ענין. כן משמע גם מהשו"ע שסתם. הקצות התקשה בדעתם כיצד ע"י שהקדים ובנה הכותל, זכה שחצר חברו תשתעבד לו, והרי הרשב"א חילק בין מי שמקדים אוצר שאין לחברו לבנות רפת תחתיו למי שמקדים חלון (למעלה מד' אמות, שאין בו היזק ראייה) שיש רשות לחברו לבנות כותל שיאפיל עליו, ששאני אוצר שעושה בתוך שלו ואז אסור לחברו להזיקו, אולם הפותח חלון לא יכול לזכות באויר חברו, ומותר לחברו להשתמש באוירו אף שימנענו מבעל החלון.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ב"ב כב,א ד"ה וקמא