פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנה כה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:16, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנה כה

סעיף כה[עריכה]

מי שהיתה שדה חבירו נטועה גפנים או שאר אילנות, ובא הוא לנטוע בתוך שדהו גפנים בצד גפנים או אילנות בצד אילנות, צריך להרחיק ד' אמות. הגה: (כן פי' ר"ח) כי כן דרך צורך המחרישה בין האילנות. ואם אין דרך לחרוש בין האילנות, אין צריך להרחיק כלל (ב"י). ובמקום שצריכים להרחיק, ובאין שניהם ליטע בבת אחת, כל אחד מרחיק חצי השיעור. (המגיד פ' עשירי דשכנים) בד"א, בא"י, אבל בחוצה לארץ מרחיק בין גפנים לגפנים ובין אילנות לאילנות שתי אמות, ובין גפנים לשאר אילנות (או שדה לבן) ארבע אמות. הגה: וי"א דבין גפנים לאילנות בעינן להרחיק כפי אומד הדעת שלא יפריחו העופות מן האילנות אל הגפנים בשיטה אחתא (טור). וי"א דוקא בנוטע אילנות, אבל נוטע גרעין והאילן ממילא גדל, אין צריך להרחיקב (הגהות אשירי ומרדכי פרק לא יחפור וב"י בשם התוס'). ראובן שמכר ביתו לאחד וגינתו לאחר, אין בעל הגינה צריך להרחיק אילנותיו אף על פי שמכר הבית תחלה, ואין אומרים בזה מוכר בעין יפה הוא מוכרג (ריב"ש סימן ק"ל). וע"ל סי' קנ"ד סעיף כ"ח. ובכל מקום אם היה גדר בנתים, זה סומך לגדר וזה סומך לגדר (כו,א).

א. בין גפנים לאילנות: גמרא: רבא בר רב חנן הוו ליה הנהו דיקלי אמיצרא דפרדיסא דרב יוסף, הוו אתו צפורי יתבי בדיקלי ונחתי בפרדיסא ומפסדי ליה; א"ל: זיל קוץ, א"ל: והא ארחיקי לי! א"ל: ה"מ לאילנות, אבל לגפנים בעינן טפי. והא אנן תנן: אחד גפנים ואחד כל אילן! א"ל: ה"מ אילן לאילן וגפנים לגפנים, אבל אילן לגפנים בעינן טפי.

הר"י מיגש העיד על הרי"ף שאין להרחיק אלא ד' אמות ומעבר לכך לא הוי גירי, ונסתפק הנ"י אם כוונתו בנוסף לב' אמות שמרחיקין בבבל ולד' שמרחיקין בא"י או שמספיק בסה"כ ד' (והסיפור היה בבבל ולכן רב יוסף דרש שירחיק עוד שתי אמות), והרמב"ם והשו"ע פסקו שמספיק ד' בסה"כ. אמנם הרא"ש והרמ"א כתבו שיש להרחיק כשיעור פריחתם מהאילן עד שינוחו. הרא"ש נימק שהוי גירי משום שבשעה שהעופות יושבים על האילן הוא מפריחן ואז הן הולכות לכרם.

ב. נוטע גרעין: הב"י מעיר שלפי פירוש הרא"ש שהוי גירי מכיוון שמפריחן, גם בזרעים עליו להרחיק.

ג. כיוון שלא הוי גירי דיליה, אלא רק השורשים הבאים לאחר זמן מזיקים. לכן אינו דומה לסימן קנד,כח ששם אם מכר בית ושייר לעצמו חצר אינו יכול לסתום חלונות חברו לחלק מהשיטות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.