פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנה לג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:17, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנה לג

סעיף לג[עריכה]

סמך באחד מאלו שהיה לו להרחיק וגרם היזק לחבירו, יש מי שפוטר מלשלם (ראב"ד) ויש מי שמחייב (עיטור,רא"ש[1]).

נתיבות - בכותש ריפות (סע' טו) ורחיים (ז) דהווי גירי דיליה לכו"ע חייב; במניעת דוושא (יב) לכו"ע פטור דהווי גרמא וכן בנמייה (טז), ובמוץ (לד) כיוון שהרוח והנמייה מסייעתו[2] (אע"פ שהווי גרמא דגירי); המחלוקת היא בגפת וכד' דהווי גרמא דגירי. אני מתקשה בהגדרותיו. לכאורה יש להגדיר באופן קצת שונה קבוצות אלו: כשעושה בידיו לכו"ע חייב; בגרמא ובגרמא דגירי לכו"ע פטור; נחלקו בגירי. ונראה שכוונתו שבכך נחלקו הראב"ד והרא"ש, שלפי הראב"ד כל המקרים הללו נחשבים גרמא דגירי (וגירי ממש היינו מזיק בידיים כשיטת רש"י) ואילו לפי הרא"ש הם נחשבים גירי.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. המחלוקת הובאה בנ"י ב"ב י,א (על המשנה של תנור בב"ב כ,ב).
  2. לגבי נמייה כן מוכח מב"ב כב,ב, ולגבי המוץ כן מוכח מב"ק ס,א