פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנה מג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף מג[עריכה]
מי שהחזיק בנזק שיש לו חזקה, כגון שפתח חלון או העביר את המים, או שלא הרחיק מה שראוי להרחיק, והרי המחזיק טוען: אתה אמרת לי לעשות, או: מחלת לי אחר שראית, או: הוכר הנזק ושתקת ולא מחית בי, והניזק אומר: עכשיו הוא שראיתי ולא ידעתי מקודם, או שאמר: כשראיתי מחיתי בך ואתה אמרת: עתה ארחיק או אסתום ואתה מדחה אותי מיום אל יום כדי שתקבע היזיקך, בכל אלו וכיוצא בהם על הניזק להביא ראיה, ואם לא הביא ישבע המזיק היסת, ויפטר (רמב"ם).
הטור מעיר שלפי דעת הרא"ש שצריך חזקת ג' שנים, על המחזיק לברר שהחזיק.
בסימן קנג,יז כתבו הרמב"ם והשו"ע לגבי סוכה שחיברה בטיט, שעל המזיק לברר חזקתו. האחרונים שם הקשו מדברי הרמב"ם והשו"ע אצלנו. כנה"ג תירץ שהרמב"ם כתב כן דוקא בדברים שלאלתר הוי חזקה בגלל עצם הפתיחה או הנעיצה, משא"כ בקורות סוכה שעצם נעיצתן אינו מהווה חזקה אלא רק תוספת הטיט. עוד תירץ שהרמב"ם כתב כן דוקא בדברים שקרוב לודאי שראה הנזק מייד, אבל בקורה יתכן שלא ראה שחיברה בטיט. הנתיבות מתרץ שדוקא בדברים שהמזיק עושה בתוך שלו אין צריך ראיה כיוון שהוא מוחזק בשלו, משא"כ שם שבא להשתמש בכותל חברו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.