פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנו ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:19, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנו ג

סעיף ג[עריכה]

וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישן מקול התנוקות של בית רבן (משנה וגמ' כ,ב). והוא הדין לכל מילי דמצוה, שאינם יכולים למחות בידו (טור).

מילי דמצוה: משנה וגמ': אי אפשר למחות במלמד תינוקות של ישראל. רמב"ם,מרדכי,נ"י – דוקא במלמד תורה, אך מלמד אומנות וכד' דינו כמלמד גויים.

ריטב"א: וכן מותר לעשות בית מדרש או לדרוש ברבים כדי להגדיל תורה ולהאדיר, דכוליה חד טעמא הוא. משמע שלשאר מצוות אפשר למחות, וכן משמע מהרמב"ן שפירש את הברייתא לעיל המאפשרת למחות בסופר שטרות, שמדובר גם בכותב ספרי תורה.

טושו"ע: ה"ה לכל מילי דמצווה. וכן משמע מרי"ו לגבי סופר שטרות, שפירש שמדובר דוקא בשטרי מו"מ ולא בכותב ספרי קודש. אמנם בב"י כתב שנראה לו טעמו של הרמב"ן.

סמ"ע: לפי"ז צריך לפרש בסע' א שרופא פי' המרפא בנ"א ולא כע"ש שהעתיק את פירש"י שהכוונה למוהל, שהרי מוהל זה דבר מצווה.

ט"ז: הקשה על הסמ"ע שגם רופא נפשות הוי מצווה, אלא ודאי כוונת הטושו"ע דוקא למצוות כגון לחלק צדקה ולהתפלל שהן תלויות בצרוף אנשים, משא"כ כשאפשר לו לילך לבתי האנשים הצריכים לכך. עיין צי"א ח"י סי' כה שחלקו על הט"ז.

באותה דירה: ע"ש – אם שניים דרים באותה דירה, יכול למחות אפילו על לימוד תשב"ר, שזה ודאי אין דעת רוב העולם סובלתו, ועל דעת זה לא נשתתף עימו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.