פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנו ו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:19, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנו ו

סעיף ו[עריכה]

רוכלים המחזרים בעיירות, אין בני המדינה יכולין לעכבן, שתקנת עזרא היא שיהיו מחזרין כדי שיהיו הבשמים מצויין לבנות ישראל. הגה: ולכן נראה לי דוקא מוכרי בשמים וכי האי גוונא, אבל בשאר דברים אין חילוק בין רוכל לאחר. אבל אינם קובעים מקום ויושבים בו, אלא מדעת בני העיר. ואם תלמיד חכם הוא, קובע בכל מקום שירצהא. הגה: והוא הדין מלמדי תינוקות, דינן כתלמיד חכםב (טור) (כב,א).

א. תלמיד חכם: טור,רמ"א סע' ה – כלומר, אם הוא רוכל בבשמים רשאי לקבוע אך בשאר אומנויות לא[1].

ב. כלומר, שיכולים לקבוע ת"ת (אך לא לענין רוכלות בבשמים).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. וכן משמע מפשט הגמ' ומפשט השו"ע, ומצאתי שכן כתב במפורש התורת חיים על הגמ', והוסיף: "ואף על גב דבסמוך קאמר ואי צורבא מרבנן הוא נקיט ליה שוקא מכל מקום כשקובע שם מקום לא שייך למינקט ליה שוקא כיון שמעכב שם הרבה". אמנם בשו"ת מהר"י ברונא (סוף סי' רנד) כתב שה"ה לשאר אומנויות.