פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנז א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
חצר השותפין שיש בה דין חלוקה, או שחלקוה ברצונם אף על פי שאין בה דין חלוקה, יש לכל אחד מהם לכוף את חבירו לבנות הכותל באמצע, כדי שלא יראהו חבירו בשעה שמשתמש בחלקו (ב"ב ג,א). ואפילו עמדו כך שנים רבות בלא מחיצה, כופהו לעשות מחיצה בכל עת שירצה (רמב"ם). הגה: ואפילו יש מנהג בעיר שלא לעשותו, אין הולכין אחריוא, וכופין לעשותו (טור בשם הרא"ש נ"י ריש ב"ב). ואפילו אמר האחד: חזקתי כך בלא כותל ואתה מחלת לי, לא מהניב אא"כ יש עדים שמחלג זה על היזק ראייה, שוב אינן יכולין למחות (טור ס"ד בשם הרא"ש).
א. לפי שאין הולכים אחר המנהג במקום שברי ההיזק תדיר (סמ"ע).
ב. החזקתי בלא כותל: לדעת הרא"ש יש חזקה להיזק ראייה הבא מן החלון, והוא מחלק שכאן המזיק גם ניזוק ויכול לומר שלא חשש למחות כיוון שהמתין אולי ימחה חברו, ועוד שזהו היזק תדיר כקוטרא משא"כ חלון שעשוי לאורה ולא להסתכלות. השו"ע בסימן קנד נימק שאין חזקה כיוון שהם מזיקים ממילא ללא שום עשיית מעשה.
ג. מחילה ללא קנין: סמ"ע – כאן מספיק מחילה בפה ואין צורך בקנין, כפי שמשמע ברמ"א, משא"כ בקוטרא וכדו' שאלו נזקים שאי אפשר לסובלם, ולכן כמבואר בסו"ס קנה צריכים קנין למחילה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.