פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנז ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:20, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנז ד

סעיף ד[עריכה]

רוחב כותל זה כמנהג המדינה שנוהגים השותפים לבנות כשחולקין ביניהם; ואפילו נהגו לעשות מחיצה ביניהם בקנים ובהוצין (גמ') (טור סט"ו בשם רי"ב =ר' יהודה ברצלוני=), ובלבד שלא יהיה בה אויר שיסתכל ויראה את חבירו (רמב"ם). הגה: ואם נהגו בפחות מקנים והוצין, י"א דלא הולכין אחר המנהג ההואא (טור בשם ר"ח ומרדכי ואשירי ריש ב"ב והגהות פ"ב דשכנים). ואם אין מנהג ידוע בעיר, יתקן כפי ראות עיני הדיין ע"פ מומחיןב (נ"י בשם י"מ). ואם קנו מידו לבנות מחיצה, לא יוכל לחזור בו, דלבנות לא מקרי קנין דברים (טור בשם הרא"ש). ויש חולקין בזהג (שם בשם הרמ"ה). ואם נהגו במחיצה קלה, והאחד אומר לעשותה כולה משלו באבנים ולכנוס לתוך שלו או להפך, י"א דחבירו יכול לעכב על ידו ויעשו כמנהג (נ"י בשם הרא"ה וטור בשם י"א), ויש חולקיןד (טור בשם הרא"ש ונ"י בשם י"ח).

א. נהוג בפחות מהוצין: ר"ת,רמ"א: אין הולכים אחר המנהג. הגמ' אומרת ששנינו "הכל כמנהג המדינה" לרבות מקום שנהגו בהוצא ודפנא, משמע שבפחות מכך לא, ומכאן דקדק ר"ת שיש מנהגים שהן הדיוטות ואין לסמוך עליהם.

רמב"ן: הולכים אחר המנהג.

ב. אין מנהג: ר' יונה,סמ"ע: צריך לעשות כפחות שבכתלים השנויים במשנה, כלומר בכפיסים ובלבנים.

רמ"א: יעשו כפי ראות עיני הדיין. הסמ"ע תמה מנ"ל, ואמנם לאחר שהטור הביא דברי ר' יונה כתב בשם הרמב"ן שאם אינו בונה הכותל מטיט אלא מסיד מספיק בפחות והכל לפי ראות עיני הדיין, אך זה דוקא בסיד.

ג. קנין אתן וקנין לבנות: רמ"ה: קנין אתן וקנין לבנות אינם מועילים, ונחשבים כקנין דברים.

טור בשם רא"ש: קנין אתן אינו מועיל אך קנין לבנות מועיל.

ב"י בשם רא"ש: סובר כרמ"ה שאף קנין לבנות אינו מועיל.

טור בשם איכא מרבוותא: גם קנין לבנות וגם קנין אתן מועילים, ואין זה קנין דברים.

רמ"א: י"א שלבנות אינו קנין דברים ויש חולקים.

ד. אבנה בשלי: רא"ש: יכול לבנות בשלו אפילו הוצא ודפנא, ושוב אין חברו יכול לכופו לבנות כותל ביחד, כיוון שאין היזק ראייה כעת.

רא"ש בשם י"א: חברו יכול לכופו בטענה שזוהי גדר חלשה ומחר תיפול ויצטרך ללכת עימו לבי"ד. הרא"ש ענה שאין בכך בעיה משום שיש שופטים בארץ, ואם יזיקנו בעתיד יוכל ללכת אליהם.

רא"ה: אפילו אם בונה בשלו כותל אבנים יכול חברו לכופו לבנות יחד באמצע כדי שיוכל להשתמש בכותל ולסמוך עליו קורות, ואם יאמר לו שמרשה לו להשתמש יוכל להשיב שבתשלום אינו מעוניין וגם אינו רוצה לקבל מתנות בחינם לפי ששונא מתנות יחיה.

רמ"א: דן לגבי בניית כותל בחלקו והביא את שתי הדעות. הרמ"א לא הביא את המחלוקת לגבי בניית הוצא ודפנא.

ט"ז: הרמ"א מעמיד שמדובר במקום שנהגו במחיצה קלה, וקשה שכן במקרה זה ודאי אינו יכול לדרוש לבנות כותל בטענה שרוצה להשתמש בו, וא"כ הרא"ה יודה בכך, ונחלק רק במקום שנהגו בכותל.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.