פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנז יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
ואם זה שבנה הכותל גבוה בא לתבוע לחבירו שיפרע חלקו בהוצאות שאר הגובה שהוסיף על ארבע אמות מפני שסמך לו (בצדו) או כנגדו, ואמר: נתתי, אינו נאמן (משנה), אלא חבירו נשבע בנקיטת חפץ שלא נתן לוא, ונוטל ממנו, אא"כ הביא ראיה שנתן לו (רמב"ם). (מיהו אם קבע לו בנין קבוע, נאמן שנתן לו חלקו) (טור).
א. נשבע ונוטל: רמב"ם,שו"ע: התובע נשבע ונוטל.
רמ"ה,רמב"ן: נוטל ללא שבועה, שהרי זו חזקה יותר גדולה מאשר אין אדם פורע תוך זמנו ואפילו שם נוטל בלא שבועה.
סמ"ע: מסביר שהשו"ע פסק כרמב"ם כיוון שהתובע הוא המוציא והמע"ה.
ש"ך: תמה מדוע השמיטו את דעת הרמ"ה והרמב"ן, ודחה הש"ך את דברי הסמ"ע שהרי גם לגבי אאפת"ז התובע הוא המוציא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.