פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעא ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעא ג

סעיף ג[עריכה]

אי זהו דין חלוקה, כל שאילו יחלק לפי השותפים יגיע לפחות שבהם חלק ששם הכל קרוי עליו. אבל אם אין שם הכל קרוי על החלק, אין בו דין חלוקה. כיצד, כל חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות מרובעות^א, חוץ מארבע אמות של הפתחים, אינה קרויה חצר. וכל שדה שאין בה כדי זריעת ט' קבין, אינה קרויה שדה. וכל גנה שאין בה כדי זריעת חצי קב, אינה קרויה גנה. וכל פרדס שאין בה כדי זריעת ג' קבין, אינה קרויה פרדס. לפיכך אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד' אמות לכל אחד ואחד מהשותפין; ולא את השדה עד שיהא בה זריעת ט' קבין לכל אחד; ולא הגנה עד שיהא בה חצי קב לכל אחד ואחד; (ולא את הפרדס עד שיהא בה בית ג' קבין לכל אחד ואחד). בד"א, בא"י וכיוצא בה, אבל בבבל וכיוצא בה אין חולקין את השדה עד שיהא בה כדי חרישת יום לזה וכדי חרישת יום לזה; ולא את הפרדס עד שיהא בה ל"ו אילנות לזה ול"ו אילנות לזה, כדי עבודת אדם אחד ביום אחד; ושדה שמשקים אותה בכלי, עד שיהא בה כדי שימלא הפועל יום אחד לזה ויום אחד לזה (משנה וגמ' ב"ב יא,א). הגה: היה בו דין חלוקה, ומכר אחד מהן לשנים או הורישו לב' בניו, ואין לאחד מהן כדי חלוקה, אינן יכולין לעכב מלחלוק, דלא עדיפי מגברא דאתו מחמתיה (מרדכי ס"פ השואל אות שפד וטור סימן קע"ד). היו ארבע שותפין ביחד, לב' יש להן שיעור חלוקה ולב' אין להם שיעור חלוקה, הב' שיש להן חלוקה נוטלין חלקן, והב' האחרים נשארו שותפין. ואפילו אמר אחד מאותן שאין בו כדי חלוקה: תנו לי ג"כ חלקי, ואם כן ישאר לרביעי פחות מכדי חלוקה, וכדי לבטל החלוקה אמר כן, אין שומעין לו (תשובת מיי' דקנין סימן י"ד). שלשה שהיו שותפין בבית, לשנים היה להן כדי חלוקה, ולאחד אין בו כדי חלוקה, וקנה אחד מן השנים חלקו של האחד שאין לו כדי חלוקה, אין יכול לבטל החלוקה, אע"פ שהמוכר היה יכול לבטל^ב (מרדכי סוף כתובות אות רעז).

א. מרובעות: הרי"ף כתב שצריך דוקא מרובעות, כיוון שאחרת אי אפשר להשתמש כראוי.

ב. מרדכי – ואינו יכול לטעון "מהדרנא שטרא", כלומר הרי אני יכול להחזיר את השטר (כפי שנטען בכתובות קט,א) משום שטוענים כך רק להחזיק ממון במקרה שרוצים להוציא ממנו, אך אצלנו אומרים לו "לכשתהדר", כלומר רק אם תחזיר בפועל יפסיד שכנגדך, אך כל עוד לא תחזיר לא נתחשב בכך שביכולתך להחזיר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.