פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעב ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
במה דברים אמורים, כששני הבתים שוים וחלקו בית כנגד בית ולא הוצרכו לשום אותם ולהעלות בדמים. אבל אם אינם שוים, ושמו אותם והעלום בדמים, ואותו שהגיע לחלקו הבית שיש בו שני פתחים נתן לחבירו הדמים ששוה יותר על שלו, בכלל זה העילוי גם כן ארבע אמות שבחצר, וזכה בהם כמו שזכה במה שביתו שוה יותר משל האחר, אף על פי שבעוד שלא חלקו לא היו הד' אמות שלו לגמרי, אלא לפרק בו משאו, וחבירו היה משתמש בו גם כן כשהיה מוצא אותם פנויים, עתה שחלקו הם שלו לגמרי (רא"ש). הגה: וכל זה מיירי בסתם חצירות, אבל חצר שיש לכל אחד חלק ידוע, כל אחד אינו נוטל אלא כפי מה שיש לוא; ואם מגיע לכל אחד לפני ביתו ארבע אמות על ארבע אמות, חולקין, בין אם יש לבית פתחים הרבה או לא (טור).
א. הנתיבות תמה על הגהה זו, וכתב שאם כוונתו לחלק בין חצרות שנקנו בהפקר לחצרות שירשום או קנאום, הרי כבר כתב כן השו"ע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.