פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעג ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעג ג

סעיף ג[עריכה]

האחים שחלקו, הרי הם כלקוחות זה מזה, ואין להם זה על זה דרך ולא סולמות ולא חלונות ולא אמת המים^א, שכיון שחלקו לא נשאר לאחד מהם זכות בחלק חבירו, אף על פי שהיה מקודם. וה"ה לשנים שקנו שדה כאחד, וחלקו, לא נשאר לאחד מהם זכות בחלק חבירו (ב"ב ז,ב). אבל ב' שקנו שדה משני אנשים או משני אחים, כשהיה נודע חלק כל אחד והיו מחזיקים בנזקים אלו, אין לאחד מהם להפסיק אמת המים ולא לשנות דבר מהנזיקים שהחזיקו בהם המוכרים (רמב"ם). הגה: שנים שחלקו חצר, ונשאר באר מים בחלק אחד מהן ונשאר רשות לשני לשמש בו, ונתקלקל הבאר, על שניהן לתקנו ואם נפל, אזלא חזקת השני, לענין הזה דאין לו עוד דרך לשאוב משם, אבל מקום הבאר לשניהם. אבל אם חלקו ונשאר הבאר מתחלה לאחד בלבד, (אלא) שנתן רשות לשני לשאוב משם, אם נפל אזלא חזקתו לגמרי ואין לו עוד חלק בבאר, אפילו חזר ותקנו^ב (ב"י בשם הרשב"א).

א. האחים שחלקו: גמרא: אין להם זה על זה דרך וכו'.

רש"י,רמב"ן^[1],בה"ב: אמנם להשאיר את המצב הקיים הם רשאים. לכן אם לא היה לאביהם אמה באופן קבוע אלא היה מעבירה כל פעם ממקום אחר וכן כל פעם היה מטלטל סולם אין לבנו זכות להמשיך בכך, אך אם יש שם אמה וסולם קבועים אינו צריך לסלקם. וכן לענין חלון, אין לו זכות אורה ולכן אם חברו יבנה מולו ויאפיל עליו אינו רשאי לסלקו, אך מצד שני אינו חייב לסתום חלונותיו אפילו אם גורם היזק ראייה לאחיו. כן גם דעת הראב"ד והרשב"א, ובדעת הרמב"ם כתבו ההגה"א והנ"י שדעתו כרא"ש אמנם בה"ב כתב שנראה יותר שסובר כרש"י. נ"ל שמסימן קנד,כז מוכח שהשו"ע פסק כרש"י ואילו הרמ"א כרא"ש.

רא"ש: אף אם יש דבר קבוע צריך לסלקו, ולכן צריך לסתום חלונותיו גם כדי לא להזיק אחיו וגם כדי שלא תהיה לו חזקה (ואז אחיו גם לא יהיה רשאי להאפיל עליו).

אם החזיק ג' שנים: עיטור,שו"ת רשב"א: יש לו חזקה, ומעתה אין חברו רשאי לבנות כנגד חלונותיו, ואע"פ שלא יכל לכופו לסתום חלונותיו, היה לו למחות כדי שלא תהיה לו חזקה.

רמ"ה: אין לו.

ב. נפלה הבאר המשותפת: שו"ת רשב"א,רמ"א: צריכים שניהם לתקנו, אמנם בעל השדה כבר אינו משועבד לתת לשני דרך לבאר, כיוון שהשיעבוד היה רק לבאר הראשונה.

נתיבות: יש לו גם דרך. הנתיבות תמה מאוד שהרי הסמ"ע בסי' קנד,סקכ"ה כתב בשם הרשב"א שכל שגוף הדבר שנשתעבד לו ישנו בעולם לא נסתלק השיעבוד. וכתב שאולי הרשב"א כאן עוסק בפרשו בתנאי שתהיה לו דרך רק לבור זה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]