פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעד ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
ב' שקנו שדה בשותפות, א' שליש וא' ב' שלישים, כשחולקים נוטל ב' שלישים ביחד, כיון שקנו אותה כאחדא. אבל ג' שקנו שדה בשותפות, ושוב קנה הא' חלק חבירו, כשבאים לחלוק אינו יכול לכוף את חבירו שיתן לו שני חלקים ביחד, כיון ששני החלקים לא היו מתחלה שלו, אלא בא מכחו ומכח אחיו שקנה ממנו שליש (רא"ש). הגה: שני אחין שמתו, ולכל אחד שני בנים, ובאין לחלוק השדה שהיה של אביהן, וב' הבנים של אחד מהן רוצים להיות שותפין, והאחרים רוצים לחלוק, חולקין השדה לד' חלקים ונותנים לאלו השניים חלקן ביחד, ולאחרים כל אחד לבדו (רבינו ירוחם נכ"ז ח"ב). אבל אם היו מתחלה ד' אחין, שלא באו השנים מכח א', אין נותנין להם חלקן ביחד (מרדכי פרק שני דייני גזירות בשם מוהר"ם). וי"א דאפילו בכה"ג נותנין להן ביחד, דכופין על מדת סדום (כן משמע מרבינו ירוחם הנ"ל).
א. גר"א – לשיטת הרמב"ם והשו"ע מדובר כשאין החלקים שווים, ולשיטת הרא"ש והרמ"א מדובר בשווים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.