פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה כט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כט[עריכה]
בא הלוקח ונמלך בבן המצר וא"ל: הרי פלוני בן המצר שלך רוצה למכור לי שדה זו אלך ואקח ממנו, ואמר ליה: לך וקח, לא ביטל זכותו, ויש לסלק אותו אחר שיקנה, אלא אם כן קנו מידו (גמ'). ויש מי שאומר שאם אמר בפני עדים: הוו עלי עדים שנסתלקתי, אין צריך יותר, שרוצה לומר: נסתלקתי כדין בקנין (רמ"ה). הגה: ואם אמר הלוקח למצרן לקנות, והוא אומר: לא בעינא ליה, י"א דזכה הלוקח מיד, דאינו נעשה שלוחו בעל כרחוא (בית יוסף בשם המרדכי).
א. לוקח שאמר למצרן לקנות ואמר שאינו רוצה:
מרדכי,רמ"א: שוב אינו יכול לסלק את הלוקח, אע"פ שלא עשו קנין על סילוק המצרן מזכויותיו.
סמ"ע,ש"ך: יכול לסלקו. הש"ך תמה ע"כ שפסק כיחידאה, והסמ"ע הקשה מסע' לא, ששם משמע שדוקא אם המוכר נמלך במצרן ולא רצה איבד זכויותיו אף ללא קנין משא"כ אם הלוקח נמלך בו, ואף בד"מ משמע שלא קיי"ל כמרדכי. וכתב הסמ"ע שנראה שכוונת הרמ"א היא שהלוקח הציע למוכר שיקנהו בעצמו ואז יתן למצרן והמצרן סירב (שאז אין המצרן יכול להתנצל ולטעון שעשה כן רק משום שהעדיף לא לקחת ישירות מהמוכר שמא המוכר ימכור לו ביוקר).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.