פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה נז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף נז[עריכה]
הממשכן שדהו ואחר כך מכרו לזה שהוא ממושכן בידו, אין המצרן יכול לסלקו (גמ'). אבל אם מכרה הממשכן לאחר, אפילו אינו בן המצר, אין המלוה יכול להוציא מידו (רמב"ן,רשב"א). הגה: וי"א דאפילו קדם המצרן וקנאה, יוכל המלוה לסלקו (טור בשם הרא"ש והמרדכי פרק המקבל וב"י בשם עיטור), וכן נראה לי לדון ולהורות, והוא שנראה לב"ד שלא היה ערמה בדבר שהלוה למוכר כדי שיסלק המצרן (טור). המלוה לעובד כוכבים על שדהו או ביתו, ובא אחר וקנאו, המלוה מסלקו (מרדכי פרק המקבל ותוס' פרק איזהו נשך). המלוה על בית, ולא הלוה על המרתף שתחתיו, אין לו שייכות במרתף, ואם קנה המרתף, המצרן מסלקוא (נ"י שם וכן דעת הרא"ש).
שדה ממושכנת: רמב"ן,רשב"א,שו"ע: דוקא אם כבר קנאה המלווה אין המצרן מוציא מידו, אך אם קדם המצרן או אף אדם אחר אין המלווה יכול להוציא מידו. וכתב בה"ב שכך משמע גם מהרמב"ם שכתב רק את הצד הראשון.
רא"ש,רמ"א: המלווה יכול אף להוציא מהמצרן שקדם וקנאה.
א. בית ממושכן לענין המרתף: שו"ת רא"ש,נ"י,רמ"א: אין המלווה על הבית נחשב מצרן על המרתף.
ש"ך: קשה מסע' נא ששם כתבו הרא"ש והרמ"א שבעל העלייה נחשב מצרן על הבית (ולדעת הסמ"ע, הש"ך והט"ז אף נחשב שותף), וצריך לחלק בין בעלות גמורה למישכון, וצ"ע.
קשה – בסע' הבא פסק הרמ"א, דלא כשו"ע, שיש למלווה דין מצרנות אף על השדה הסמוכה לזו שממושכנת?
סמ"ע: גם למ"ד ששם נחשב מצרן, זה דוקא בשדה הסמוכה מכיוון ששניהם עומדים על אותה קרקע ונחשבים כאחד, משא"כ בבית ומרתף שזה ע"ג זה. הסמ"ע כתב שכן חילק הנ"י[1].
ט"ז: למ"ד שבסמוכות נחשב מצרן כ"ש בזו ע"ג זו, וא"כ צ"ל שדברי הרמ"א כאן הם רק אליבא דשו"ע ולא לשיטתו. לפי"ז מיושבת גם השאלה הראשונה, ולדעתו אין חילוק בין בעלות גמורה למישכון.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ולא מצאתי בנ"י אלא שכתב שנחשב מצרן לגבי הקונה בית תחת אותו בית, וא"כ אדרבה משמע שנחשב מצרן במקרה שלנו.