פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו יד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:23, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעו יד

סעיף יד[עריכה]

אחד מהשותפין שבא לישן הפירות עד הזמן הידוע למכור אותם פירות, אין חבירו מעכב עליו. אבל משהגיע זמן המכר, יכול כל אחד מהם למכור, ואין חבירו יכול לעכב עליו. ואם מכר בלא דעת חבירו, ונתייקר אחר כך, אין לחבירו עליו כלום. (אבל אם מכרה קודם זמנה, הוי פשיעה וחייב לשלם לחבירו חלקו) (ב"י בשם רבינו ירוחם). ואם אין זמן ידוע למכור אותם פירות, ורוצה אחד מהם לישנם, חבירו מעכב עליו (גיטין לא,ב ע"פ רמב"ם).

גמרא: תניא: ר' יהודה אומר, בג' פרקים מוכרין את התבואה: לפני הזרע, ובשעת הזרע, ובפרוס הפסח; ובשלשה פרקים מוכרין את היין: בפרוס הפסח, ובפרוס עצרת, ובפרוס החג, ושמן - מעצרת ואילך. למאי הלכתא? אמר רבא, ואיתימא רב פפא: לשותפין. מכאן ואילך מאי? אמר רבא: כל יומא פירקיה הוא.

רמב"ם: הכוונה היא שכשיש זמן שרגילים למכור בו, יכול אחד השותפים לעכב את חברו מלמכור עד זמן זה.

ר"ח,רי"ף: הכוונה היא שכשיש זמן שרגילים למכור בו, יכול אחד השותפים לעכב את חברו מלפרק את השותפות עד זמן זה.

שו"ע: פסק את דברי שניהם. בסעיפנו את הסבר הרמב"ם ובסעיף יז את הסבר ר"ח.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.