פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד[עריכה]
אחד מהשותפין שבא לישן הפירות עד הזמן הידוע למכור אותם פירות, אין חבירו מעכב עליו. אבל משהגיע זמן המכר, יכול כל אחד מהם למכור, ואין חבירו יכול לעכב עליו. ואם מכר בלא דעת חבירו, ונתייקר אחר כך, אין לחבירו עליו כלום. (אבל אם מכרה קודם זמנה, הוי פשיעה וחייב לשלם לחבירו חלקו) (ב"י בשם רבינו ירוחם). ואם אין זמן ידוע למכור אותם פירות, ורוצה אחד מהם לישנם, חבירו מעכב עליו (גיטין לא,ב ע"פ רמב"ם).
גמרא: תניא: ר' יהודה אומר, בג' פרקים מוכרין את התבואה: לפני הזרע, ובשעת הזרע, ובפרוס הפסח; ובשלשה פרקים מוכרין את היין: בפרוס הפסח, ובפרוס עצרת, ובפרוס החג, ושמן - מעצרת ואילך. למאי הלכתא? אמר רבא, ואיתימא רב פפא: לשותפין. מכאן ואילך מאי? אמר רבא: כל יומא פירקיה הוא.
רמב"ם: הכוונה היא שכשיש זמן שרגילים למכור בו, יכול אחד השותפים לעכב את חברו מלמכור עד זמן זה.
ר"ח,רי"ף: הכוונה היא שכשיש זמן שרגילים למכור בו, יכול אחד השותפים לעכב את חברו מלפרק את השותפות עד זמן זה.
שו"ע: פסק את דברי שניהם. בסעיפנו את הסבר הרמב"ם ובסעיף יז את הסבר ר"ח.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.