פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו לו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לו[עריכה]
שנים שיש להם חוב בשותפות עם עובד כוכבים, ופרע קצת ומעכב השאר מפני שאומר שאחד מהם חייב לו כנגדו, והלה כופר, ההפסד על שניהםא (הגמ"ר). הגה: ונראה לי דהוא הדין אם היה החייב ישראלב, רק שחייב לישבע, מה שאין כן בעובד כוכבים דאפילו שבועה אין צריך, רק חרם בעלמא.
א. נראה לי שהכלל שאין אדם נתפס על חברו בעלילה, המובא בסעיף הבא וכן בסעיף יב, שייך דוקא כשנתפס לאחר חלוקת השותפות, ולכן אינו נאמר בסעיפנו.
ב. כשהמעכב ישראל: קשה – כיצד רשאי לעכב ממון שותפות עבור חוב פרטי של אחד מהם?
דברי ריבות: מטלטלין אכן אינו יכול לתפוס, אך מעות יכול לתפוס משום שהריהם כחלוקים. הש"ך כתב ע"כ שצ"ע לדינא, כי נאמר שהריהם כחלוקים כשהשותף חולק, אך לא שמענו שגם כשאחר תופס ורוצה לחלוק בעל כורחו.
ש"ך: מדובר שהתופס טוען שאינו מאמינו שחפץ זה מהשותפות, והשותף מודה שהוא מהשותפות.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.