פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעז ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:24, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעז ג

סעיף ג[עריכה]

במה דברים אמורים שמתרפא מן האמצע, כשהוא לבדו מתעסק באומנות והשאר בטלים ונוטלים חלק בריוח. אבל שני שותפים שמתעסקים באומנות או בסחורה, וחלה אחד מהם, אפילו באונס, מתרפא משל עצמו (ר"י מיגש). הגה: ודוקא שאינם ניזונין מן השותפות, אבל ניזונין מן השותפות וחלה באונס, כל רפואה שאין לה קצבה כמזונות דמיאא (ב"י לדעת הרא"ש). ואם שותף חייב לפדות חבירו, עיין לעיל סימן קע"ו סעיף מ"ח.

א. ב"י,רמ"א וט"ז ברא"ש: כאשר ניזונים מן השותפות מתרפא מהאמצע גם כששניהם מתעסקים. כך מיישבים את דברי הרא"ש כדי שלא יסתרו דברי הר"י מיגש.

סמ"ע ברא"ש: גם במקרה זה מתרפא משלו, והסבר הרא"ש הוא שאם שניהם מתעסקים אך כל אחד מתעסק בזמן אחר לבדו, בזמן זה נחשב כמתעסק לבדו ומתרפא מהאמצע.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.