פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קפב ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
יש מי שאומר שכל זמן שלא יברר המשלח שעשאו שליח לקנות לו סתם, יכול המוכר לומר שהתנה עמו בין לתקן בין לעוות, והמוציא מחבירו עליו הראיה (רמ"ה).
קשה - כאן משמע שהמשלח הוא המוציא. אמנם השו"ע בסימן קפה,ו פוסק את דברי הרמב"ם שאם טוען המשלח שאמר לשלוחו למכור ביותר וידע הקונה שזהו שליחו חייב להחזיר החפץ לבעלים, ואינו יכול לטעון שמא אמר לך בין לתיקוני בין לעיוותי, ואילו הרמ"א שם פוסק כראב"ד שאינו צריך להחזיר. דברי הרמ"ה והשו"ע כאן מתאימים לדברי הראב"ד ולא לדברי הרמב"ם וא"כ יש סתירה בדברי השו"ע.
סמ"ע א: מיישב שכאן מדובר בשליח בחינם ולכן מסתמא ביקש להתנות שהוא נשלח בין לתיקוני בין לעיוותי משא"כ בסימן קפה שמדובר בסרסור בשכר. נראה שזהו תירוצו העיקרי.
סמ"ע ב: שם המשלח טוען שאמר בפרוש שימכור במאה וא"כ גם אם התנה בין לתקוני בין לעיוותי זה דוקא בדברים שלא פורשו ולכן לא יועיל שם לקיים את המקח, משא"כ אצלנו שמדובר בשינויים בדברים שלא פורשו ביניהם.
ש"ך: מיישב שכאן המשלח הוא הלוקח ורוצה להוציא מעות מהמוכר וא"כ הוא נחשב המוציא, אמנם בסי' קפה המשלח הוא המוכר ורוצה את חפצו, וזהו חפץ מבורר שידוע שהיה של המוכר ולכן נחשב המחזיק[1].
ביותר משתות: ש"ך: נראה שבכך מודה הרמ"ה שהמקח בטל, כי אינו שופטני שיתנה אפילו בעיוות גדול.
נתיבות: סעיפנו עוסק בדבר שאין בו אונאה, כפי שפירש הש"ך למעלה, ובכך המקח קיים אף ביותר משתות, שכן עשה את השליח כמותו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לא הבנתי דבריו, מה ההבדל בין כסף לחפץ, מדוע אצלנו לא אומרים שמבורר שהכסף היה של הלוקח.