פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קפג ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קפג ה

סעיף ה[עריכה]

נתן מעות לשלוחו לקנות לו חטים, בין לסחורה בין לאכילה, והלך וקנה לו שעורים, או בהפך, אם היה בהם הפסד הוא לשליח^א; ואם היה בהם ריוח, הוא למשלח (ב"ק קב,ב). הגה: והוא הדין אם נתן לו מעות במחצית שכר נמי דינא הכי (טור). וכן אם שלחו עם סחורה להוליכה למקום פלוני והשליח הוליכה למקום אחר, אם הפסיד ההפסד לעצמו; ואם הרויח, הרווח לשניהם (טור סימן קע"ו ורבינו ירוחם נ"ל ח"א).

גמרא: תניא חדא: אם פחתו - פחתו לו, ואם הותירו - הותירו לו, ותני חדא: אם פחתו - פחתו לו, ואם הותירו - הותירו לאמצע! אמר רבי יוחנן, לא קשיא: הא ר"מ והא רבי יהודה; הא ר"מ, דאמר: שינוי קונה, והא רבי יהודה, דאמר: שינוי אינו קונה. מתקיף לה ר' אלעזר: ממאי? דלמא עד כאן לא קאמר ר"מ - אלא במידי דחזי ליה לגופיה, אבל לסחורה לא אמר! אלא א"ר אלעזר: הא והא ר' מאיר, ולא קשיא: כאן לאכילה, כאן לסחורה. מחכו עלה במערבא, לר' יוחנן אליבא דר' יהודה, וכי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות? ר' יוחנן סובר שלדעת ר' יהודה קנה המשלח למרות ששינה השליח, ואילו לדעת ר"א כשיש שינוי ודאי קונה השליח ודוקא בסחורה המשלח קונה משום שזה לא נחשב שינוי.

רי"ף,רמב"ם,רא"ש,שו"ע: פסקו כר' יהודה אליבא דר' יוחנן, ולפי"ז בין לאכילה בין לסחורה אם הותירו הותירו למשלח.

אולם הגר"א ביאר שכאן נקט השו"ע "בין לאכילה בין לסחורה" ואילו בהלכות שותפים סי' קעו,יא כתב רק לסחורה, והטעם הוא כדעת הרי"ף והרמב"ם הפוסקים כבני מערבא שיש לחלק בין אכילה לסחורה, אלא שזה נכון לגבי שותפים אך לגבי שלוחים אומרים ששליחותיה קעביד, ולכן אף בשלחו לקנות לאכילה הרווח למשלח. אולם הרמ"א פוסק כרא"ש שלא כבני מערבא, ולכן כתב כאן שה"ה לעיסקא ובסימן קעו ציין לעיין אצלנו לפי שכאן מתבאר שגם בשותפות אין הבדל בין אכילה לסחורה.

הותירו לאמצע: רי"ף,רמב"ם,רא"ש,רש"י,שו"ע: מדובר בסוגיא בעיסקא למחצית שכר ולכן הרווח לאמצע, אולם בשליח רגיל כל הרווח למשלח.

עיטור,רא"ה: מדובר בשליח רגיל ובכל זאת הרווח לאמצע, כיוון שהרווח בא גם בגרמת השליח.

ש"ך: אפשר להגיד קים לי כעיטור וכרא"ה.

א. הפסד: מבי"ט,ש"ך: דוקא בהפסד שנגרם מחמת השינוי כגון יוקרא וזולא, אמנם בשינוי אחר השליח פטור^[1].

נתיבות: דוקא כשנודע למשלח ששינה קודם ההפסד, אך אם טרם נודע יכול הוא לומר שאין רצונו בסחורה ונעשו המעות הלוואה ביד השליח וחייב באונס.

נתיבות: השליח אינו יכול לומר למשלח קבל עליך מעכשיו את השכר או ההפסד או הילך מעותיך, מהטעם שכתב השיטמ"ק שקנסו את המשנה להיות ידו על התחתונה, ויכול המשלח לכופו לחכות עד זמן המכירה, ואם יהיה הפסד הוא יהיה על השליח.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]