פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קפו א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:25, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קפו א

סעיף א[עריכה]

הלוקח כלים מבית האומן לשגרן לבית חמיו, ואמר לו: אם מקבלים אותם ממני אתן לך דמיהם ואם לאו אתן לך שכר מועט, ונאנסו בהליכה, חייב. ואם נאנסו בחזרה, פטור. אבל אם נגנבו או אבדו, חייב (ב"מ פא,א).

הסמ"ע מבאר שבהליכה הם לקוחים בידו עד שידע שלא יקבלו ממנו בבית חמיו, ולכן חייב אפילו באונסים. ואמנם המפרש לנדרים פירש שבהליכה חייב כש"ש ובחזרה כש"ח, אך שאר הראשונים חולקים על פירושו.

זבינא חריפא: נתיבות - בנדרים לא וכן בסימן ר,יא לגבי הלוקח כלי מבית האומן לבקרו, נאמר שחייב בהליכתו דוקא בזבינא חריפא וכשדמיו קצובים, וביאר הנתיבות ששם מדובר דוקא בחריף כי אחרת קרוב לודאי שלא יקנהו, אך אצלנו שקונה עבור חמיו, וחמיו מקבלו במתנה מסתבר שירצה לקבלו אף אם אינו חריף. לגבי דמיו קצובים כתב הנתיבות שזקוקים לתנאי זה גם כאן, ולא היה צורך לציינו משום שברור שמדובר בכך, אחרת לא היה לוקח עבור חמיו שמא חמיו יתרצה ולבסוף המחיר יהיה גבוה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.