פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קפז ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:25, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קפז ג

סעיף ג[עריכה]

וכן הדין בכל טענות שיטעון השותף כיוצא בו. וכן הדין בטענת השומרים, אם הראיה יכולה להיות, או יביא ראיה על טענתו או ישלם (רמב"ם). הגה: ודוקא בטענת שומרין, אבל בטענת פרעון והשבה וכיוצא בה, דעבידי אינשי דפרעי בצנעא, אפילו יש ראיה מפטר בשבועה (טור בשם הרמ"ה).

שבועות שאינן של שומרים: רמב"ם,שו"ע: דברי איסי בן יהודה, שאינו נפטר ע"י שבועה, נכונים לגבי כל השבועות.

רמ"ה: רק בשבועות שומרים, אבל בעלמא כגון בטענת פרעון והשבה שעשויים לפרוע בצינעה לא.

רמ"א: הביא את דברי הרמ"ה שבשאר טענות פטור ע"י שבועה.

סמ"ע: הקשה מדוע לא כתב דבריו בי"א, ומשמע שלא בא לחלוק. ותירץ שהרמ"ה עצמו סובר שאפילו בטענות שומרים לא נאמרו דברי איסי אלא בשומרים עצמם ולא בעלמא, והטעם בכך הוא שמכיוון שרוב הטענות הן טענות פרעון והשבה לא חילקו, וע"כ חולק הרמב"ם, אמנם כאשר טוען בפועל טענות פרעון והשבה סובר הרמ"א שגם הרמב"ם מודה (נחלקו רק לגבי טענות שומרים בעלמא). הסמ"ע ציין שיש שהגיהו בדברי הרמ"א והוסיפו "וי"א" אך זהו דוחק.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.