פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצ ט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:30, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצ ט

סעיף ט[עריכה]

הקונה מחבירו קרקע, ופסקו הדמים והניח משכון עליהם, לא קנה, וכל הרוצה לחזור משניהם, חוזר. הגה: אבל אם אמר לו: קנה בגוף המשכון לפי מעותיך, קנהא (תוס' ומרדכי פ"ק דקדושין). ועיין לקמן סימן ר"ד סעיף ה' וסימן ר"ז סעיף י"ז.

קנייה ע"י משכון: קידושין ח,א: אמר רבא אמר רב נחמן: אמר לה התקדשי לי במנה, והניח לה משכון עליה - אינה מקודשת, מנה אין כאן, משכון אין כאן. איתיביה רבא לרב נחמן: קידשה במשכון - מקודשת! התם במשכון דאחרים, וכדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: מנין לבעל חוב שקונה משכון? שנאמר: ולך תהיה צדקה, אם אינו קונה - צדקה מנין? מכאן לבעל חוב שקונה משכון. בני רב הונא בר אבין זבון ההיא אמתא בפריטי, לא הוו בהדייהו, אותיבי נסכא עליה, לסוף אייקר אמתא, אתו לקמיה דרבי אמי, אמר להו: פריטי אין כאן, נסכא אין כאן.

↵ הטעם: רש"י,רא"ש: נתינת המשכון לא מועילה ליצור חוב, ומכיון שאין חוב גם המשכון אינו נקנה למקבלו (כל זמן שלא נתחייב גופו, לא נשתעבדו נכסיו שהם ערבים). ← אפשר לקנות ולקדש ע"י שטר חוב (קצות).

רמב"ן,רשב"א: נתינת המשכון יוצרת חוב, ובכ"ז אין המשכון קונה משום שהוא עצמו לא נשאר בידי הלוקח, והכסף שינתן תחתיו עדיין ביד המוכר, והוא אגוד בו[1]. ← אי אפשר (קצות).

א. קנה בגוף המשכון: תוס',רא"ש,רמ"א: אפשר לקנות ולקדש כך.

רמב"ן,רשב"א: קצות: גם לשיטתם אפשר לקנות ולקדש כך.

ב"ש: אי אפשר.

ב"ח: אפשר לקנות כך אך לא לקדש, משום שבקידושין לא סמכה דעתה.

קנה שעבוד בגוף המשכון: הר"ן והמהרי"ט כתבו שלפי הראב"ד אף 'קנה במשכון שעבוד מנה' מועיל, והקצות תמה מדוע הרי ס"ל כרא"ש וא"כ מכיון שלא נוצר חוב ממילא אין נכסיו משועבדים, והביא שבריטב"א בשם הראב"ד כתוב 'קנה במשכון מנה'.

מי שפרע בקרקע: רי"ף,תוס',משכנות יעקב: יש מי שפרע. הרי"ף הוכיח שאם הלוקח לא שילם אלא רק נתן משכון אין מי שפרע, מכך שבקידושין ח,ב לגבי האמה שנקנתה במשכון, פסקו מנה אין כאן משכון אין כאן, ולא נזכר שיש מי שפרע. הרמב"ן דחה את ראייתו, שבעבדים וקרקעות אין מי שפרע, וא"כ אין להביא ראיה מקניית אמה. אמנם הרמב"ן הסכים לעצם הדין, שאין מי שפרע במשכון, מכיוון שאפילו מהתורה לא קונה במקרה זה.

רמב"ן[2],תלמידי הרשב"א: לא מצאנו 'מי שפרע' בקרקעות. לכן אם שילם במקום שדרך לתת שטר - אין מי שפרע אם יחזרו בהם.

ר"ן: בפשטות נראה שהסתפק בכך, אמנם הב"י וכן המשכנות יעקב הבינו שהכריע כרי"ף.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. אע"פ שנתינת משכון של אדם אחר מועילה, כיוון שע"י יוכל לגבות החוב, מ"מ כשהחוב של הנותן יש חסרון גדול יותר משום שהמוכר עצמו עדיין אגוד במה שנתן.
  2. ב"מ מח,ב