פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצ יז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:30, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצ יז

סעיף יז[עריכה]

דין מטלטלין כדין הקרקעות לדבר זה, שאפילו משכן והכניסן לרשותו והמוכר עייל ונפיק אזוזי לא קנה, אלא שבזה יש חילוק במטלטלים אם הוא דבר שאינו ראוי ליחלק, כגון שמכר לו בעל חי ונתן לו קצת מהדמים ועייל ונפיק אזוזי, המקח בטל לגמרי, לפי שאינו ראוי ליחלק והמוכר אינו רוצה להיות שותף עמו. (מיהו אם אמר בפירוש: ערבוני יקון, קנה עד מעותיוא) (ר"ן ונ"י פ' האומנין). אבל במידי דבר חלוקה הוא, אין המקח בטל אלא כנגד מה שחייב לו. (רא"ש,ר"ן,רמב"ן ועוד).

הטור הבין שהרמב"ם חולק משום שלא חילק בין קרקעות למטלטלין, אמנם הב"י כתב שאין ראיה שחולק, שהרי גם בקרקעות שייך דין זה, במקרה שהשדה אינה בת חלוקה. מכך שהשו"ע נקט שיש חילוק ביניהם, הבין הסמ"ע שפסק כטור, וסבר שלפיו בקרקעות קונה כנגד מעותיו אף בשדה שאינה בת חלוקה. והט"ז דחה, וכתב שסתם קרקע הנמכרת היא גדולה, ולכן בקרקעות לא ציינו שיש חילוק כמו במטלטלין.

א. ערבוני יקון: הנתיבות תמה שלא הביא את דעת התוס', שהלוקח יכול לבטל את כל המקח, בטענה שרוצה רק מקח שלם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.