פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצב טז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז[עריכה]
חזקה לחודה, בלא כסף ובלא שטר, קניא כל היכא דלא עייל ונפיק אזוזי. (אפילו במקום שנהגו לכתוב שטר (טור). מיהו אם התנה, הכל לפי תנאו) (רבינו ירוחם ני"א ח"א).
חזקה בלבד: רא"ש,רמב"ם,ר"ן,שו"ע: חזקה מועילה לבדה ללא כסף וללא שטר, גם במקום שרגילים לכתוב שטר. ראיה - בגמ' הנ"ל בקידושין לגבי מחזיק בשדה אחת, נאמר שרק אם שילם על כולם קנאם ע"י חזקה באחת מהן, ועל כרחך מדובר במקום שרגילים לכתוב שטר, כי אחרת ע"י התשלום כבר היה קונה את הכל, ובכל זאת רואים שהחזקה מועילה ללא שטר. עוד מוכח שחזקה קונה ללא כסף, כי רק כשרוצה לקנות כמה שדות צריך לשלם כדי לקנות גם את אלו שלא החזיק בהן.
דעה המובאת בבעה"ת ובמ"מ: לא מועיל ללא כסף.
תשובת הנתיבות המובאת בסוף הסימן:
המקרה: אדם קנה בית כדי לסותרו ולבנות במקומו חדש, ואחר שהרס חלקו ופינה העפר, חיבר תמך לגג שלא יפול מחמת סתירת הכתלים, וכעת רוצה לחזור בו. האם יכול?
נתיבות: כן.
קצות,ערוה"ש[1]: לא.
נקודות המחלוקת:
חפירת יסודות: נתיבות: הלכה כרא"ש שחפירת יסודות אינה קנין כיון שאינה גמר הבית, ואפי' לר"י מיגש הסובר שהוי קנין, זה דוקא בגלל שעשה מעשה בגוף הקרקע, והבית שע"ג הקרקע נחשב כחלק מהקרקע לענין חזקה (כמו שרואים בצר צורה שקנה) רק אם הבית כבר נגמר, שאז יש תועלת לקרקע בבניין שעליו.
ערוה"ש: גם לפוסקים שלא הוי חזקה זה דוקא בנכסי הגר, אבל בקונה מחבירו כל תיקון אף שאינו גמר הבית הוי חזקה.
ניקוי עפרורית: נתיבות: הסרת גבשושית קונה רק כשהיא מחוברת לקרקע, באופו שהסרת נחשבת כתיקון הקרקע לעניין מלאכת שבת.
קצות,ערוה"ש: נחשב קנין גם כשאינו מחובר.
תמך: נתיבות: דמי למבריח ארי, וגם לא עדיף מבנין הבית שלא נגמר.
קצות,ערוה"ש: אם מתקן קלקול שעשה בעצמו לא נחשב מבריח ארי.
להרחבה בעניין קנין חזקה עיין עוד בסימן ערה סעיפים יב-כו, העוסקים בקנין חזקה בנכסי הגר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ תשובת הקצות מובאת בסוף האבנ"מ ופסק ערוה"ש בסימן קצב אות יג.