פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצב יא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:31, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצב יא

סעיף יא[עריכה]

וכן אם אסף המוכר סל של פירות ונתן ללוקח, קנה לוקח. הגה: ויש חולקין וסבירא להו דאין קונין בחזקות אלו לא באכילת פירות ולא בהעמדת בהמה וכיוצא בזה, שאינו מועיל לקרקע, והכי מסתברא (טור בשם הראב"ד ור"ן פ"ק דקידושין והמגיד). היה גבשושית בשדה, ונטלה, או גומא וסתמה, הוי חזקהג. ונראה לי דוקא אם מהני לקרקע, אבל חפר מעט, לא קנה, אלא בשדה העומד לחרישה. (מרדכי פרק חזקת).

אכילת פירות: ב"ב נז,א: והרי ניר, דבנכסי הגר קנה, בנכסי חבירו לא קנה! והרי אכילת פירות, דבנכסי חבירו קנה, בנכסי הגר לא קנה!

רמב"ם,עיטור,שו"ע: אכילת פירות קונה. הגמרא עוסקת בחזקת קנין מחבירו. וכן משמע בירושלמי, והגר"א מיישב את החולקים, שהכוונה שם שאכילת פירות מועילה במקום אמירת חזק וקני (ולא במקום הקנין עצמו).

ראב"ד,רמב"ן,רמ"א: צריך מעשה שמועיל לגוף הקרקע או שיהנה גופו מגוף הקרקע.

רא"ש: מצד אחד פירש את הגמרא בחזקת קנין, אך מצד שני כתב כרמב"ן שבקנין עבד (נג,ב) צריך שישמש את גופו, ולא מועיל שיתפור או יבשל עבורו. ב"י - אולי הרא"ש מחלק בין עבד לקרקע, משום שבעבד לא ניכר שעושה זאת עבור רבו, ואילו בקרקע ניכר שהוא נהנה מהקרקע.

הסמ"ע כתב שבהציע מצעות גם החולקים המובאים ברמ"א מודים שקנה משום שנהנה מגוף השדה.

א. מצעות: רא"ש,שו"ע - דוקא אם הציע בעצמו ושכב, אבל אם ישב בבית או מצא מצעות מוצעות ושכב לא קנה, כי צריך תשמיש חשוב, ויראה שאם ערך שולחן ואכל קנה.

↵ בנכסי הגר: בסי' ערה השו"ע לא כתב שצריך שגם ישכב על המצעות, והרמ"א כתב שם שי"א שצריך גם לשכב.

ב. ניר: הלח"מ מקשה על הרמב"ם, הרי לשיטתו הגמרא הנ"ל עוסקת בחזקת קנין, ונאמר שבנכסי חברו לא קנה, ודוחק לומר שתחילת המשפט 'והרי ניר' עוסק רק בחזקת ראיה, ואילו סופו גם בראיה וגם בקנין[1].

ג. הסרת גבשושית: נתיבות - בבית מועיל רק אם הוא נגמר עם הדלתות, כמו בצר צורה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הרב ברוך פז הסביר שהגמרא עוסקת בניר שלפני הזריעה, והרמב"ם עוסק בניר שלאחר הזריעה שנועד לכסות הזרעים והוא חלק ממלאכת הזריעה.