פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצה יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
אין קונין בשבת קנין סודר; ואם קנו, אע"פ שעשו עבירה, קנו. (ר' ירוחם).
קצות: הקשה שהרי נוהגים להקנות ע"י הסודר של העדים, וא"כ העדים הם שליחים וזוכים עבור הקונה, ולפי תוס' בב"מ יא,ב במקרה של שלד"ע אין חלות למעשה. ובאיסור דרבנן המהרי"ט הסתפק אם יש שלד"ע והמל"מ כתב שאין. ותירץ שהעדים אינם פועלים מדין שליחות אלא מדין עבד כנעני, וכן מוכרחים לומר, כי אם היו בתורת שליחות היה עליהם לתת סודר של הקונה ולא שלהם.
קנין בשבת: רי"ו,שו"ע: מועיל. וכן מוכח מב"מ ט,א: "אלא מעתה הגביה ארנקי בשבת, הכי נמי דלא קני?!".
קשה – בתמורה ד,ב קי"ל כרבא ש"אי עביד לא מהני", ובכתובות פא מוכח שה"ה לאיסורי דרבנן.
ש"ך ר"ח,ב: יש לחלק בין מקח שא"א לעשותו בהיתר למקח המותר אלא שנעשה באופן או בזמן האסור.
נתיבות: רק כשביטול המעשה מבטל את האיסור אומרים שלא מועיל.
ט"ז: יש לחלק בין מעשה האסור מצד עצמו לבין מעשה שיש עליו איסור חיצוני (כגון: שבועה, שבת, ריבית).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.